סימפטומים של חרדה מתמשכת
|
|
סימפטומים של חרדה מתמשכת
א. מהי חרדה מתמשכת?
יש אנשים שמרגישים חרדה שמופיעה והולכת. ויש כאלה שמרגישים שהיא פשוט שם ברקע, כמעט כל הזמן.
חרדה מתמשכת היא מצב של מתח נפשי וגופני שמלווה את האדם לאורך זמן.
המצב הנפשי יכול לכלול דריכות, מעין דאגה לא מוגדרת והרגשה שיש משהו ברקע שמפריע לחוות נוכחות מלאה בחיי היומיום.
במהלך תקופה זו יכולה להופיע חרדה של ממש בעוצמות שונות ולפרקי זמן משתנים.
במצב של חרדה מתמשכת התחושה היא שהמערך הנפשי אינו מצליח לחזור לגמרי למצב של רגיעה. כאשר מגיעה תקופה של רגיעה יחסית, ישנם רגעים שבהם נדמה כי הכל הסתדר והחרדה נעלמה... עד שלמרבה הצער היא מופיעה שוב.
מהם סימפטומים של חרדה מתמשכת?
הסימפטומים של חרדה מתמשכת יכולים לכלול מתח ודריכות, עצבנות וסף תסכול נמוך, לעיתים גם מתח שרירים וקשיי שינה. חלק מהאנשים חווים גם צמצום כללי בפעילויות פנאי ובתפקוד במטלות החיים.
מה ההבדל בין תסמיני חרדה מתמשכת לסימפטומים של חרדה מתמשכת?
אין הבדל. תסמיני חרדה מתמשכת הוא הביטוי בעברית, נהוג לקרוא לתסמינים גם סימפטומים, לקוח מלועזית – Symptoms. שני המונחים מתייחסים לביטויים השונים של חרדה.
מה ההבדל בין התקף חרדה לחרדה מתמשכת?
התקף חרדה הוא אירוע חד שכולל תסמיני חרדה בולטים בעצמה גבוהה כמו דפיקות לב מואצות, קוצר נשימה או תחושת מחנק, הזעה, רעד, סחרחורת וכן חששות ופחדים ותחושת חוסר אונים.
האירוע בדרכך כלל קצר וכולל פרק זמן של חרדה בעצמה גבוהה שלאחריו חלה ירידה משמעותית בתסמינים.
לעומת זאת, חרדה מתמשכת, יש מכנים אותה חרדה תמידית, מתאפיינת במתח גופני ונפשי בעצמה נמוכה יחסית שנמשך לאורך זמן, כאשר יכולים להיות רגעים של חרדה שמתגברת ומגיעה לעצמה גבוה יותר.
מהן הסיבות לקיומה של חרדה מתמשכת?
לחרדה מתמשכת יכולות להיות סיבות שונות, ולעיתים היא נוצרת מתוך שילוב של כמה גורמים. אני אציין כמה מהם.
סביבת הגידול בילדות - ילד שגדל בסביבה שבה בלטו ביטויי דאגה, מתח או דריכות גבוהה סביב ענייני החיים השונים, עשוי לאמץ שלא במודע תפיסת עולם שרואה בסביבה מקום לא בטוח. מאפיין דאגני זה יכול להיות מופנם ולהשפיע באופן מתמשך בבגרות.
אירועים טראומטיים וחוויות מורכבות – טראומה שאירעה במהלך החיים, בין אם מדובר באירוע חד פעמי עוצמתי ובין אם בחוויות מתמשכות של חוסר יציבות, או מענה רגשי חסר יכולים להשפיע אף הם על תחושת הביטחון הבסיסית של האדם.
חרדה מתמשכת יכולה להיות קשורה גם לתהליכים נפשיים לא מודעים שהתפתחו עם ההשפעות והאירועים הללו.
בנוסף, חרדה מתמשכת יכולה להיות קשורה גם לאופן שבו חוויות שונות קיבלו משמעות ולדרכים שבהן האדם למד להתמודד עם מצבי מתח ואי ודאות.
מדוע ישנן תקופות של רגיעה יחסית ותקופות של חרדה מוגברת במצב של חרדה מתמשכת?
המערך הנפשי של כל אדם מורכב מאוד, ובו מתרחשים תהליכים נפשיים רבים. אנחנו רגילים להתייחס למצבנו הנפשי דרך מה שגלוי ומודע לנו, אך פעמים רבות התוצאה של מה שאנשחנו מרגישים נוגעת לתהליכים שאינם מודעים לנו.
בנוסף, התהליכים האלו יכולים להיות מושפעים מטריגרים שונים, לא מודעים גם כן.
טריגר כזה עשוי להפעיל שרשרת של תהליכים נפשיים הקשורים למורכבויות האישיות של האדם, והתוצאה יכולה להיות עלייה ברמת החרדה.
לכן, גם כאשר קיימת נטייה לחרדה מתמשכת, עוצמת החרדה אינה נשארת קבועה בהכרח. תקופות של רגיעה יחסית יכולות להתחלף בתקופות שבהן גורמים שונים מפעילים מחדש תהליכים נפשיים ומגבירים את תחושת החרדה.
מהו טיפול בחרדה מתמשכת?
מנקודת מבט פסיכואנליטית טיפול בחרדה מתמשכת יתקיים במספר רבדים. הצבעה על טריגרים וגילוי השפעתם על תהליכים נפשיים לא מודעים, עיבוד היבטים שקשורים לתהליכי התפתחות, התייחסות לחוויות מורכבות והיבטים טראומטיים וכן עיבוד של תהליכים נפשיים שנוצרו בעקבותיהם.
בטיפול בגישה פסיכואנליטית אנחנו שואלים: מה החרדה או המתח הללו מבטאים? והם יכולים לשקף דברים כמו טראומה אישית, קונפליקט רגשי, פחד לא מודע או ניסיון לשלוט בדברים מסוימים. טיפול בגישה פסיכואנליטית לא עוסק ישירות בהפחתת התסמין, אלא בניסיון להבין מהם ההיבטים הלא מודעים שבאים לידי ביטוי בחרדה, על מנת לאפשר טיפול יסודי שיקרין על ירידה בתסמינים.
מהן שאלות שיכולות לכוון את ההתבוננות בחרדה מתמשכת?
ההבנה של חרדה מתמשכת אינה מסתכמת בזיהוי התסמינים. עולה גם השאלה מדוע החרדה נשארת לאורך זמן, מדוע היא משתנה בעוצמתה ומה גורם לה לחזור גם לאחר תקופות של רגיעה.
מנקודת מבט פסיכואנליטית, שאלות אלה מובילות להתבוננות בתהליכים הנפשיים העומדים מאחורי החרדה.
ב. חרדה
נוכל לומר שחרדה מתחילה מגירוי מסוים (טריגר) לפעמים ברור ולפעמים פחות אשר מפעיל תגובה נפשית וגופנית.
במקרים רבים נוצר מעין מעגל: משהו מעורר תחושה לא נוחה כמו איום או מתח, שמובילה לתגובה גופנית (כמו חולשה, מועקה, שינוי בקצב פעימות הלב או תחושת לחץ), והתגובה הגופנית בתורה מגבירה את החוויה הנפשית. כך נוצר מעגל שמזין את עצמו, ולעיתים קשה לעצור אותו. לעיתים עובר זמן מה עד שהעוצמה מתחילה לרדת.
מניסיוני בקליניקה, מטופלים שמגיעים בעקבות חרדה לא תמיד יודעים להצביע על הטריגר. וגם כאשר נראה שיש גורם מסוים, לא תמיד ברור מדוע דווקא הוא זה שמפעיל את התגובה. כמובן שבמקרים רבים יש יותר מטריגר אחד.
אחת הסיבות לקושי להצביע על הקשר בין טריגר לחרדה היא שלעיתים הקשר בין הגירויים לבין החרדה אינו ישיר או מודע. במקרים כאלה, הגירוי עבר תהליך אסוציאטיבי לא מודע שאינו נגיש באופן מיידי למחשבה המודעת, והפענוח שלו נעשה בהדרגה במהלך הטיפול.
כאשר החרדה מתגברת, החוויה יכולה להיות עוצמתית ומציפה וקשה להכלה והתמודדות. עם זאת, ברוב המקרים ישנה גם ירידה הדרגתית בעוצמה .
ירידה בעצמת החרדה מתאפשרת כתוצאה של השפעה נפשית מרגיעה, ירידה בתגובת הדחק של הגוף וכך בתהליך הדרגתי ישנה דעיכה של התקף החרדה הנקודתי.
מי שסובל מחרדה מתמשכת כנראה כבר הכיר בכך שירידה זו אינה בהכרח מעידה על פתרון של המקור לחרדה, אלא רק על דעיכה של החוויה האקוטית.
ג. סימפטומים של חרדה מתמשכת
תסמינים או סימפטומים של חרדה מתמשכת הם ביטויים גלויים של המערך הנפשי והגופני והם רבים. אפשר שחלקם יופיעו באופן חוזר אצל אדם אחד ותסמינים אחרים יופיעו אצל אחר. במקרים רבים תסמיני חרדה מתמשכת הם מתונים יותר מהתקפי חרדה אקוטיים.
תסמיני חרדה הם:
תסמינים פיזיולוגיים
תסמינים נפשיים
תסמיני החרדה יכולים להיות פעילים לאורך זמן, גם כאשר אין לכאורה סיבה ברורה מכיוון שהטריגרים והסיבות אינם מודעים. אם לצורך העניין ניעזר בהשווה לפעילות של מחשב, אפשר לדמות את הטריגרים והסיבות הלא מודעים לתוכניות שפועלות ברקע, מבלי שנראה את פעולתן על המסך.
ד. חרדה מתמשכת
אפשר לדבר על חרדה מתמשכת בשני מובנים עיקריים:
1. התקפי חרדה שחוזרים אשר ביניהם ישנה רגיעה. 2. התקפי חרדה חוזרים בעוצמות משתנות כאשר ביניהם ישנה מעין חרדה צפה.
במצב שבו ישנה חרדה מתמשכת במובן הראשון, עיקר ההתמודדות היא עם החרדה בזמן שהיא מתרחשת. יחד עם זאת, כאשר הדבר נמשך לאורך זמן, מתחיל להיווצר מתח בנוגע למועד הבלתי צפוי של התקף החרדה הבא ומתחילים להיווצר סימפטומים של חרדה מתמשכת שכוללים גם חרדה צפה בין ההתקפים.
אחד מהרכיבים הנפשיים שמשפיע על מצב של דריכות ועל קיומה של חרדה צפה הוא חרדה מחרדה, כלומר חרדה מודעת לקראת אפשרות שיופיע התקף חרדה.
כאשר החרדה הופכת לחלק מהחיים, זה אומר שהאדם חווה כבר מספר רב של התקפים בעצמות שונות. מתוך כך, ולפני שאנחנו מדברים על טיפול, מתהווים אט אט סימפטומים נוספים שנוגעים לחרדה ועיקרם הם ירידה בתפקוד, מתח בנוגע למצבים שבהם יתכן והחרדה תופיע, התייחסות בחשש לסימנים שיכולים להעיד על התקף קרוב, תחושות של ריחוק עד כדי ניתוק מהמציאות ברגעים מסוימים ולפעמים באופן מתמשך.
בהקשר זה הדבר יכול להגיע עד למצב שבו יש תחושה שחיים באיזו בועה, שיש משהו שחוצץ בין האדם לחוויה, למציאות כפי שהיא היתה מוכרת.
ה. מה ההבדל בין חרדה רגעית לחרדה מתמשכת?
חרדה רגעית היא מצב שבו מתפתחת חרדה כתוצאה ממצב מסוים שהאדם נמצא בו. חרדה מסוג זה יכולה להתפתח בעקבות צריכת קנאביס, במצבים חברתיים, במצבי סכנה ועוד.
המאפיין המרכזי של חרדה שנכנה אותה כאן "רגעית" הוא שמשך הזמן שהיא נמשכת הוא קצר יחסית, גם אם מדובר בהתקף חרדה ממש.
משך הזמן של חרדה "רגעית" יכול להיות בין דקות בודדות לבין מספר שעות, כאשר המאפיין העיקרי שלה הוא קשר לאירוע מסוים ומשך זמן מוגבל.
מאפיין חשוב נוסף כאן הוא היעדר של הופעת החרדה בתקופה של ימים ושבועות שלאחר מכן. כך יוצא שההשפעה של חרדה רגעית עשויה להיות נקודתית בלבד.
לעומת החרדה הרגעית, "חרדה מתמשכת" היא מצב נפשי של חרדה בעוצמות שונות שמופיע לסירוגין, לפעמים ביחס לאירועים מסוימים אך לא בהכרח. לעיתים מופיעה החרדה באופן לא צפוי ובלי סיבה ברורה שניתן להצביע עליה.
חרדה מתמשכת מופיעה לאורך זמן ארוך - חודשים ומעבר לכך ועשויה לפגוע בתפקוד האישי (עצבנות, חוסר ריכוז, תחושת מתח מתמשכת ועוד), עלולה לפגוע בתפקוד המקצועי והחברתי.
נתבונן בטבלה ונראה את ההבדלים המרכזיים:
ו. ניסיונות של טיפול עצמי בחרדה מתמשכת
ניסיונות הטיפול העצמי כוללות על פי רוב דרכים להתמודד עם החרדה ולא ניסיון לפתור את שורשיה. הדרכים העיקריות להתמודד עם חרדה הן באמצעות דברים הרגעה עצמיים או היעזרות באנשים קרובים.
דרך אחרת להתמודד עם החרדה באופן עצמאי היא באמצעות של הרגעה של הגוף. ההמלצות המוכרות בהקשר הזה מפנות לביצוע של טכניקות שונות לנשימה מודעת, דמיון מודרך, הרפיית הגוף ודברים אחרים מעין אלה.
המטרה בהכוונות אלה היא לשכך את מעגל ההיזון החוזר של התרחשותה של החרדה, כפי שהוסבר בתחילה ולהביא לדעיכת ההתקף.
הדרכים שציינתי כאן מייצגות אמנם ניסיון של טיפול בחרדה, אבל עיקרן הוא ניסיון להתמודד בצורה טובה יותר עם הסימפטומים כאשר מצב החרדה מופיע.
ז. טיפול בחרדה מתמשכת
טיפול במצב עניינים שבו ישנם סימפטומים של חרדה מתמשכת מתחיל על פי רוב כאשר מוצו הדרכים לטפל בחרדה ובסימפטומים באופן ישיר.
כאשר ישנו רצון להתחיל טיפול בחרדה ללא תרופות ובאופן יסודי יותר, יכול להתחיל תהליך עבודה שמכוון לסיבות. על פי רוב בתחילת טיפול מתבצעת הערכה והתייחסות למגוון של התסמינים, תוך התמודדות אם שאלות מגוונות כמו: "האם מדובר בחרדה?", "האם יש דברים נוספים?", "האם יש איזה כיוון ראשוני בנוגע לסיבות?" ועוד.
כלומר, טיפול יסודי בחרדה מתמשכת מעלה בראש ובראשונה שאלות לגבי הסיבות הנפשיות להופעת החרדה. עבור כל אדם חרדה יכולה להתהוות מסיבות שונות וישנה חשיבות גדולה לאתר את הגורמים להיווצרותה ולטפל בהם, כמו גם את המצע הנפשי שעל בסיסו הגורמים הללו יכולים להיות פעילים.
האפשרות להשתחרר מחרדה מתמשכת שמלווה ברקע את ההוויה, את מהלך החיים, מבוססת על מתן מענה לתהליכים הנפשיים שפועלים ברקע - מאחורי הקלעים של הנפש.
הכוונה נכונה שמתבצעת בטיפול עשויה לאפשר את הגילוי של התהליכים הללו ומתן מענה תרפויטי רלוונטי.
ברור כבר מדבריי שחלק גדול מהסיבות להיווצרות החרדה, כמו גם הקרקע הנפשית שעל בסיסה החרדה מתהווה קשורים לאלמנטים ותהליכים נפשיים לא מודעים.
כאשר ישנה נכונות לברר לגביהם, נסללת הדרך לאפשרות שיתרחש טיפול ועמו מתן מענה תרפויטי שיביא להפחתה משמעותית מאוד של האפשרות שתתפתח חרדה.
עוד בנושא חרדה:
|
