איציק לוי - אודות
|
|
איציק לוי - אודות
פסיכואנליטיקאי, עובד סוציאלי (מ.ר 23671)
מקבל לטיפול בקליניקה בתל אביב
______________________________
שמי איציק לוי. בהכשרתי אני פסיכואנליטיקאי ועובד סוציאלי. אני עוסק בטיפול נפשי בגישה פסיכואנליטית בקליניקה פרטית בתל אביב וגוש דן ומקבל לטיפול מבוגרים ומתבגרים.
העיסוק שלי בפסיכואנליזה נמשך קרוב לשלושה עשורים. לאורך השנים עסקתי בלימוד, בחקירה ובהכשרה פסיכואנליטית מתוך תשוקה גדולה ועניין עצום.
בקליניקה הפרטית שלי אני מטפל למעלה מ 15 שנה.
במהלך השנים עסקתי בעבודה קלינית מגוונת במסגרות ציבוריות ופרטיות, בכתיבה ובמסירת ידע בקבוצות שיח ובהרצאות, וכן בהדרכה של מטפלים שביקשו להעמיק את ההיכרות שלהם עם החשיבה והעבודה הפסיכואנליטית.
מושג מרכזי בפסיכואנליזה הוא ה"לא מודע". הלא מודע זה הרבה מאוד דברים, אבל אם לומר זאת בפשטות, הלא מודע הוא התהליכים הנפשיים שפועלים מאחורי הקלעים ומשפיעים על המחשבות, הפעולות ולעיתים גם ההצלחות והכישלונות שלנו.
בטיפול בגישה פסיכואנליטית אנחנו מעוניינים לגלות את הלא מודע "הספציפי" שעומד מאחורי התסמינים. זאת אומרת שאני אשאל את השאלה: "מה עומד מאחורי זה?" על כל תסמין. בין אם זו חרדה, אובססיה, קושי ביחסים זוגיים או כל התמודדות אחרת.
מטרת השאלה היא לגלות, ואחרי שמגלים אפשר להתמודד עם העניין באופן מודע.
הלא מודע הוא מושג מרכזי, אבל לא היחיד.
מנגנוני הגנה למשל הם מושג אחר, שמסביר לנו איך אנשים מנסים להגן על עצמם מכאב נפשי. מצד אחד הם מצליחים לא להתמודד עם משהו אבל מצד שני הם גם דוחקים איזה עניין למקום לא מודע בנפש.
הסידור הזה יכול לעבוד הרבה זמן, אבל מתישהו זה גם עלול לפרוץ באופן בלתי צפוי.אז מופיעים תסמינים שאנשים פשוט לא יודעים לקשר לעניינים שנדחקו.
באתר זה אני כותב על טיפול בנושאים רבים כמו הפרעות ותופעות נפשיות וגם על מורכבויות ביחסים זוגיים ובינאישיים. אני ניגש וכותב על בסיס תפיסה פסיכואנליטית, ומתוך נקודת המבט המקצועית והניסיון רב השנים שלי.
אני כותב גם מתוך שאיפה לחבר ובין הידע ודרך החשיבה הפסיכואנליטית לבין קשיים ותסמינים נפשיים שאנשים פוגשים בחייהם ולמענה הטיפולי שהם מבקשים.
מה מביא אותי לבחור בכל פעם מחדש בעבודה טיפולית בגישה פסיכואנליטית?
אנשים מגיעים לטיפול מסיבות רבות. לפעמים מדובר בבעיה ברורה: חרדה, מחשבות טורדניות, קושי במערכת יחסים, משבר אישי, אהבה נכזבת, טראומה או תחושה של תקיעות. לפעמים האדם פשוט יודע שהוא סובל, אך אינו מצליח להבין מדוע הוא מרגיש כך או מדוע הניסיונות שלו לשנות את המצב אינם מצליחים . ההתמודדות עם קשיים בחיים יכולה לעיתים להיעשות באמצעות פתרון מעשי, שינוי בהתנהגות או פיתוח דרכי התמודדות חדשות. לפעמים אפשר גם לקבל עצה טובה מחבר או לקרוא פוסט מעניין בפייסבוק או באינסטגרם ולנסות ליישם אותם. אלה יכולות להיות דרכים חשובות ומועילות. אולם יש מצבים שבהם ההיגיון המודע והניסיון הישיר להתמודד אינם מספיקים.
אדם שמרגיש תקוע יכול לקרוא עצות מצויינות ובכל זאת להתקשות לזוז. מטופל עם תסמין אובססיבי יכול לדעת שהוא לא מעוניין לעשות טקס ובכל זאת לעשות אותו.
במקרה אחר אדם יכול לומר עצמו שהוא נמצא במקום בטוח ובכל זאת לחוות חרדה. הוא יכול לדעת שמחשבה מסוימת שחוזרת ומובילה לחרדה אינה הגיונית, ובכל זאת לא להצליח להשתחרר ממנה.
מטופלת אחרת יכולה לראות שוב ושוב איך היא פועלת באופן שפוגע ביחסים עם בני זוג פוטנציאליים, אך להמשיך למצוא את עצמה באותו מקום.
במצבים כאלה יכולות לעלות שאלות חשובות מאוד:
מדוע זה לא הולך?
האם יכול להיות שמשהו פועל בי ואינני יודע עליו?
יתכן שמשהו בי מכשיל אותי?
איך אפשר לגלות את זה?
השאלות האלה מייצגות את אחת מנקודות המוצא של החשיבה הפסיכואנליטית שאני מכוון אליה בעבודתי הטיפולית. זו הנחת עבודה חשובה שאני מכוון אליה את תשומת ליבו של המטופל כבר בהתחלה.
זו גם נקודה שיכולה להיות פתח לסקרנות הנוגעת לעצמי ובהמשך גם לגילויים מפתיעים וחשובים בדרך לשינוי.
הלא מודע, מצב עניינים תקוע והסבל הנפשי
אז אני בוחר בכל פעם מחדש לגלות את מה שהוא לא מודע אצל המטופל ויכול לקדם את הטיפול.
המשמעות של זה בטיפול היא שאני מביא בחשבון את האפשרות שחלק מהגורמים המשפיעים על המחשבות, הרגשות וההתנהגות הגלויים שלנו אינם נגישים לנו באופן ישיר. חלק מהגורמים הלא נגישים האלה גם משפיעים על התוצאות - ההישגים והכישלונות שלנו.
ואם זה כך, מבחינתי הלא מודע איננו רעיון תיאורטי בלבד אלא משהו שמתגלה ומתחבר לתסמינים שהמטופל סובל מהם.
וכשמנסים להתחיל ולגלות, הלא מודע מקבל משמעות בתוך העבודה עצמה. זה קורה דרך הדברים שהמטופל מספר, דרך מה שחוזר, דרך סתירות או אי־התאמות, דרך דברים שנשכחים או מקבלים פתאום משמעות אחרת, ולפעמים גם דרך מה שמופיע דווקא בתוך ההקשר הטיפולי, במה שפרויד כינה יחסי העברה.
ההקשבה לדברים האלה אינה ניסיון לאלץ הסבר נסתר לכל דבר. היא מאפשרת לבדוק מה קורה בנפשו של האדם המסוים שנמצא בקליניקה מזוויות שונות ולחבר בין מה שלא הולך להשפעות של רכיבים נפשיים לא מודעים.
הפתיחות בהקשבה היא גם מה שעשוי לאפשר לי כפסיכואנליטיקאי לגלות לגבי המטופל המיוחד, משהו שלא חשבתי עליו מראש. תגליות כאלה עשויות לעיתים להפוך לרגעים דרמטיים ובעלי ערך רב בטיפול ולהביא לפריצות דרך.
דוגמא קלינית
מטבע הדברים מגיעים אלי לקליניקה אנשים מכל המגזרים. הבנה ורגישות תרבותית הם עניין חשוב בטיפול ואני נותן להם חשיבות מכיוון שהם יכולים להיות בעלי משמעות מיוחדת עבור המטופל.
במקרה הזה הגיעה לקליניקה בחורה מהמגזר הדתי, המשמעות של הדבר התבררה רק בהמשך.
אם כן, בחורה שהגיעה אלי לטיפול סיפרה שלפני כמה חודשים הוריה נסעו לחו"ל והיא חשה כלפיהם דאגה גדולה מאוד ולא שגרתית. באחד מהימים התעוררה אצלה חרדה מלווה בדפיקות לב, רעד קל בידיים ותחושה כללית לא טובה.
בימים הבאים היה לה קושי להירדם וחשש להיות לבד.
בתקופה שלאחר מכן היא שמה לב לכך שהיא מתעניינת במצבי מצוקה של אנשים שמשתפים על מצבם ברשתות החברתיות ושהתסמינים של החרדה מופיעים מידי פעם.
היא פנתה לרופא המשפחה, התייעצה עם נוירולוג וגם ניסתה גם דיקור סיני אבל שום דבר לא עזר.
כמה ימים לפני שהגיעה אלי היא הייתה אמורה לטוס לחו"ל עם חברה, אך ביטלה את הנסיעה בגלל חשש שלא הצליחה להסביר ובגלל מה שעובר עליה.
כאשר היא הגיעה אלי לקליניקה, הקשבתי לדבריה ושאלתי אם יש לה מושג מה קרה, אולי היא נוטה לדאוג וננסה להתייחס לזה בהתאם.
היא שללה זאת. היא לא הבינה מה קרה ואמרה: "אני לא כזו".
השאלה :"מה עומד מאחורי זה?" הנחתה את עבודתי. לא הסתפקתי באפיון של תסמיני החרדה (מה מופיע ומתי וכו') , גם לא רציתי לבנות תיאוריה מהר מידי, לנסות להסביר את החרדה על סמך מה שכבר היה ידוע. זה קל, תאמינו לי.
במקום זאת, ניסיתי להבין יחד איתה מה מתרחש בחייה ובמחשבותיה, ומה יכול להיות קשור להופעתה של החרדה דווקא עכשיו.
בדקנו כל מיני כיוונים, עד שמשהו החל להתגלות.
זמן קצר לפני שהוריה טסו לחו"ל, המטופלת, מרקע דתי, השתתפה בהרצאה על מורכבות היחסים של עם ישראל עם אלוהיו - הבחירה, המבחנים והעונשים.
לאט לאט התברר כי באופן לא מודע החלה להתעורר אצלה אשמה על עבירות שעשתה ועל מצוות שהיא לא מקיימת כהלכה. לכך הצטרפה מחשבה שאולי תקבל עונש "שמשהו רע עומד לקרות". היא לא נתנה לרגשות ולמחשבות האלה מקום והם נדחקו לאחור.
הגילוי של הדברים אפשר לה להבין טוב יותר את המקור למה שעבר עליה בחודשים האחרונים.
מצד אחד היא חשה הקלה משמעותית, מצד שני היה עליה לבחון מחדש, והפעם באופן מודע את דרכה האמונית ואת היחס שלה לדברים שעלו בטיפול ובחייה.
כל אדם שמגיע אלי הוא אדם מיוחד בפני עצמו
לצד הידע התיאורטי והקליני שצברתי לאורך השנים, העבודה שלי נשענת על ההכרה בכך שכל אדם הוא אדם מסוים, בעל מבנה נפשי, היסטוריה, תשוקות, קשרים, רצונות, קונפליקטים וחוזקות ייחודיים לו.
במהלך השנים פגשתי וטיפלתי במספר גדול מאוד של אנשים, במצבים נפשיים ובתקופות חיים שונות. הניסיון הזה לימד אותי עד כמה אין די בהיכרות עם תיאוריות או עם רשימה של תסמינים. ידע מקצועי תיאורטי חשוב מאוד, אבל הוא צריך לשמש עזר במפגש עם האדם כפי שהוא מופיע בפועל.
במובן הזה שני אנשים עם סימפטום דומה לעיתים קרובות זקוקים לעבודה טיפולית שיכול שיהיה בה דמיון, אבל היא תהיה ללא ספק שונה ומותאמת לאדם עצמו.
לכן אני משתדל להחזיק בעבודה שני דברים במקביל: מצד אחד את הידע המקצועי והפסיכואנליטי שנצבר לאורך השנים, ומצד שני את מה שמתברר במפגש עם האדם המסוים באופן מיוחד ולא בהכרח צפוי.
הקשיים שלו, החוזקות שלו, מנגנוני ההגנה שלו, האופן שבו הוא חושב ומרגיש והדרך הייחודית שבה הבעיה מתקיימת בחייו.
בהתאם לכך גם אפשר לכוון את העבודה הטיפולית, לטפח ולהיעזר בחוזקות, לחזק היכן שיש חולשה ולתת כלים והכוונות היכן שצריך.
איך אני עובד?
הטיפול מתקיים בדיבור ובשיחה.
ההקשבה שלי מכוונת לא רק לתוכן הדברים אלא גם לאופן שבו הם נאמרים ולהקשרים שהם מעלים. בדיבור של המטופל יכולים להתרחש בו־זמנית כמה דברים.
אני מקשיב.
ישנה תלונה, ישנו תסמין, יש לעיתים מצוקה או כאב, לפעמים יש בעיה או החלטה שצריך לקבל שמלווים בקושי לזוז. בתוך הדיבור יכולה להיות דרישה, תשוקה להשיג משהו וגם להקל על סבל.
למשל, מטופל מספר שעולות אצלו פעמים רבות מחשבות שקשורות לפרישה מחברת אנשים, להסתגרות, "לתפוס מרחק". פעמים אחרות הוא מספר שהוא עייף, מותש. המחשבות והדיבור נעים סביב תחושת הכובד.
אני מתערב.
לפעמים נדרשת שאלה, במקרים אחרים הערה שתביא להכרה בצורת מחשבה של המטופל. מה עולה בדעתך בקשר לכבדות הזו?
אני אוסף ומגלה.
הדיבור נמשך.... רק בהמשך מתלכד הפאזל. סיפור שהוא לא ידע לספר בצורה רציפה ולבשו צורה לאט לאט. כאשר הוא מנסה ליצור קשר חברתי וזה לא הולך, הוא חש חולשה, מתכנס בעצמו עוסק בתיאוריות על התבודדות.
אני פועל.
חיברתי את הדברים עבור המטופל ואני מביא אותם לידיעתו. לפעמים זה מתקבל בהפתעה, לעיתים מעורר בכי, הרבה פעמים בצחוק. תלוי מה התגלה, תלוי מי המטופל.
אחרי שדברים מתגלים, שהלא מודע נפתח, כדאי לקחת רגע להתבונן, לקבל, לעכל.
עוד רגע מגיע. עכשיו הטיפול יכול להיכנס לתחום של המודע.
עבודה מעשית בטיפול
אז עכשיו, כשהדבר נעשה מודע, אחרי שנעשו החיבורים, אחרי ש"נופלים כמה אסימונים", אפשר לעסוק בשאלות מעשיות שקשורות לאפשרות לשפר את חייו החברתיים או לשנות משהו ביחס למה שקורה לו שם, לברר עוד משהו אם נדרש ולהביא גם להקלה בתסמינים שלפחות חלק מהסיבות להן התברר.
לכן, כאשר אני פועל מנקודת מבט טיפולית, הגילוי של היבטים לא מודעים אינו מטרה בפני עצמה. מה שמתגלה הופך לחומר שאפשר לעבוד איתו.
אני אוסיף עוד ואדגיש שמבחינתי, הגישה הפסיכואנליטית היא גישה מעמיקה אך עבורי חשוב מאוד שתהיה גם פרקטית.
החתירה לשינוי מתקיימת לאורך כל הדרך, בחקירה של הקושי, בעיבוד של מה שמתגלה, בהבנה ובהכוונה לשינוי, ובמידת הצורך גם ברכישת דרכי התמודדות וכלים חדשים.
מה יכול להשתנות בטיפול?
לעיתים עצם ההבנה של דבר שהיה קודם לא ברור מאפשרת שינוי פנימי. במקרים אחרים נעשית הכרעה, מתקבלת החלטה שאותה המטופל מוציא לפועל וגם יוצא לדרך חדשה.
לפעמים נדרשת עבודה ממושכת יותר עם מה שהתגלה, כדי שההבנה תהפוך לאפשרות ממשית לחיות ולפעול אחרת.
אני רואה את הטיפול כתנועה בין כמה נקודות: הסבל או העניין שאדם רוצה להשיג ומביא את האדם לפנות, הניסיון להבין אותו ולמקד אם צריך, גילוי של דברים לא מודעים, לפעמים כאלה שמכשילים, עבודה עם מה שהתגלה ובניית אפשרויות חדשות להתמודדות ולשינוי.
השינוי אינו חייב להיות רק היעלמותו של סימפטום. במהלך העבודה עשויים להתגלות לאדם דברים לא צפויים על עצמו כמו רצונות, קונפליקטים, חזרות בלתי רצויות על דברים ואמיתות שלא היו נגישות לו קודם, הזיז אותן בעצמו או שלא העז לומר בקול.
היכרות כזאת עם עצמנו עשויה לאפשר לאדם להיות פחות מופעל על ידי דברים שאינו מודע להם, לפעול מתוך חופש גדול יותר ולהיות מחובר יותר לעצמו ולחייו.
במובן הזה, טיפול יכול להביא לא רק להקלה בסבל, להכריע בנושאים חשובים ולהשיג הישגים, אלא גם לאפשרות לחיים אותנטיים, חיוניים ומלאים יותר.
נקודת מבט פסיכואנליטית
במאמרים הרבים באתר מוצגים מידע ועמדות, "מנקודת מבט פסיכואנליטית" אולם לאמיתו של דבר נקודת מבט כזו אינה מייצגת בהכרח את הפסיכואנליזה במובן הרחב.
במהלך השנים מאז ימיו של פרויד נולדו זרמים ואסכולות שונים וגם אם נכון הדבר כי קיימת תמימות דעים לגבי דברים רבים הרי שגם ישנם הבדלים מרחיקי לכת ביניהם.
יותר מכך, הפסיכואנליזה עוסקת בייחודי, בפרטיקולרי וכזה הוא גם כל פסיכואנליטיקאי.
לכן, הדברים שמובאים במאמרים, הגם שחלקם נוגע לנכסי צאן ברזל של הפסיכואנליזה, מובאים מנקודת המבט שלי.
האתר והמאמרים השונים בו נועד, בין היתר, לאפשר למי שאינו מכיר את הפסיכואנליזה להיחשף אליה באופן ראשוני, להבין מושגים מרכזיים ולבחון את הרלוונטיות של הגישה שאני מציג בדרכים שונות, לקשיים ולשאלות שמעסיקים אותו.
ניסיון מקצועי והכשרה
הדרך המקצועית שלי עברה בין עולמות מגוונים של עבודה וידע בשלושה תחומים. אני בעל תואר בכלכלה וניהול מהמכללה למנהל, תואר בפסיכולוגיה מהאוניברסיטה הפתוחה ותואר בעבודה סוציאלית בהצטיינות מאוניברסיטת בר־אילן. רשום כעובד סוציאלי משנת 2008 (מ.ר 23671) ועוסק בטיפול משנה זו.
תחילת דרכי המקצועית היתה בעבודה ולימודים באוריינטציה עסקית בארגונים גדולים, לאחר מכן הקמתי פרקטיקה עצמאית של יעוץ למנהלים ובעלי חברות ובמקביל למדתי והכשרתי את עצמי לטיפול.
העניין שלי בפסיכואנליזה החל כבר בסוף שנות התשעים ונמשך מאז ברציפות. הוא כלל אנליזה אישית ממושכת, קריאה ולימוד של כתבים פסיכואנליטיים, במיוחד של פרויד, וגם של לאקאן וז'אק אלן מילר.
בשנות ההכשרה הראשונות שלי קיבלתי הדרכה מגוונת מפסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופסיכיאטרים ונחשפתי לכיווני עבודה וגישות טיפוליות שונות.
בשנים אלה חקרתי, כתבתי, השתתפי בקבוצות קריאה של עמיתים וגם למדתי במסגרת מוסדית סמינרים קליניים ותיאורטיים בפסיכואנליזה.
במקביל התפתח הניסיון הקליני שלי במסגרות שונות, ובהן המרפאה לבריאות הנפש ברחוב הארבעה בתל אביב, המרפאה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב), מרפאת ת.ל.מ, יחידת רונ"ן – בת ים, במסגרות של עמותות – הועד למלחמה באיידס ועמותת ה.ל.ל ובקליניקה הפרטית שלי.
בשנים 2010–2015 יזמתי וניהלתי פעילות טיפולית שנועדה להנגיש טיפול נפשי לסטודנטים בתעריף מוזל, בשיתוף אגודות סטודנטים ממוסדות אקדמיים שונים. במסגרת זו גייסתי מטפלים וניהלתי את הפעילות, לצד עבודתי כמטפל.
במהלך השנים עבדתי עם מבוגרים ומתבגרים ופגשתי מגוון רחב של קשיים, מצבים ותקופות בחייהם של מטופליי.
בשנים האחרונות נעניתי גם לפניות של מטפלים שביקשו לקבל הדרכה, על מנת ללמוד ולממש כיווני חשיבה ועבודה בגישה פסיכואנליטית בעבודתם, וקיימתי עמם תהליכי הדרכה ושיח מקצועי.
לצד העבודה הקלינית אני עוסק בכתיבה על מגוון נושאים הנוגעים לחיים הנפשיים ולטיפול. לאורך השנים הנחיתי קבוצות שיח והרציתי מעת לעת בנושאים הקשורים לטיפול ולפסיכואנליזה.
באילו קשיים אני מטפל?
הרשימה הבאה משקפת סוגי קושי שאנשים מגיעים איתם לטיפול: חרדה, דיכאון, פוסט-טראומה, אובססיה ומחשבות טורדניות(OCD), חשיבת יתר, טיקים, היפוכונדריה, דריאליזציה (ותחושות קרובות כמו דה פרסונליזציה), קשיים בתחום המיניות, קשיי זוגיות ובחירת בן/בת זוג, פרידות ומשברי חיים, בעיות שינה, דימוי עצמי נמוך אצל מתבגרים ומבוגרים, וסימפטומים בעקבות צריכת סמים.
בכל התחומים האלה צברתי ניסיון רב מאוד לאורך השנים.
מענה ראשוני ברגעי משבר
כאשר אדם נמצא במצוקה חריפה, הצורך המיידי שלו הוא הקלה ולא חקירה. השאלה "מה גרם לזה" פחות דחופה מהרצון להפסיק את הסבל.
במצבים כאלה, העבודה הראשונית תתמקד קודם כול בהרגעת ההצפה, בין אם מדובר במיתון עוצמת החרדה והמחשבות הטורדניות, בריכוך הכאב סביב פרידה, או בוויסות תופעות שהופיעו בעקבות שימוש בחומרים משני תודעה.
רק בהמשך, כאשר עוצמת הסערה יורדת ואם רוצים בכך, נפתחת הדרך לבדוק יחד את הרקע והסיבות שהביאו לפריצה ולמצב של הקושי.
אבחנות ומעבר להן
כאשר אדם מבקש אבחנה או מגיע עם אבחנה, אנחנו עלולים לחשוב שאבחנה זהה מלמדת על מצב נפשי זהה ולכאורה גם טיפול זהה.
עם זאת, למרות דמיון בתסמינים ולפעמים גם בהיבטים נפשיים אחרים, כל אדם הוא ייחודי. לכן, מהבחינה הקלינית האבחנות הללו הן רק בסיס ראשוני.
הדמיון בין מקרים שונים של אובססיה, חרדה או דיכאון קיים, אבל בעבודה טיפולית בגישה פסיכואנליטית, מתברר מהר מאוד כי שני אנשים עם סימפטום דומה לעיתים קרובות זקוקים לעבודה שונה שכדאי לדייק ולהתאים למטופל, לאדם הספציפי שאותו אני פוגש.
הגישה שלי
דרך שעברתי בחיים המקצועיים ובלימודים
הדרך שבה הגעתי לעבודה הטיפולית משפיעה גם על האופן שבו אני עובד כיום.
הגעתי לתחום הטיפול לאחר שנים של עבודה בעולם העסקי והניהולי, ביליתי גם שנים רבות בלימודים אקדמיים ובלימודים מוסדיים בתחום הפסיכואנליזה.
במהלך השנים עברתי בין עולמות מקצועיים שונים: עבודה בארגונים, ייעוץ למנהלים ולאחר מכן עבודה טיפולית.
עם הרקע המקצועי והאקדמי שלי, אני רואה את עצמי כאדם בעל הבנה הנוגעת למבנים החברתיים ולאתגרים של כל אחד ואחת הקשורים להתמקמות בחברה בתחומים של עבודה, יחסי זוגיות, הורות ויחסים חברתיים בכלל.
בו בזמן, אני גם יודע להקשיב לסובייקט, לשאיפות ולהתמודדויות הנפשיות המיוחדות והפרטיות שלו, למבנה הנפשי והלא מודע הייחודי לו.
אהבתי לידע ולעשייה
מאז ומתמיד אהבתי דעת. מאז ומתמיד אהבתי לעשות.
תנועה וחתירה לידע ובמקביל ניסיונות להפוך את הידע לכלי עבודה הביאה אותי להתנסויות אישיות ומקצועיות מגוונות בקשרים עם אנשים ועם מצבים ממשיים.
ההתמודדויות הממשיות עבורי הן בעלות ערך רב עבורי בעבודה הטיפולית מכיוון שהן לא רק היכרות של ידע באמצעות תיאוריות.
הדרך שהלכתי בה נמצאת בהלימה עם העמדה שלי שעבודה טיפולית צריכה לפגוש את האדם בתוך חייו הממשיים, בהקשרים של רווחה נפשית וחיי מעשה.
משך הטיפול
משך הטיפול משתנה מאוד ממקרה למקרה ומאדם לאדם.
טיפול יכול להימשך שתי פגישות ולהיות מוצלח מאוד, כפי שקרה אצלי לא פעם. טיפול יכול להימשך גם הרבה יותר מזה.
לפני כשנה הגיע אלי בחור צעיר לאחר אירוע שהיה עבורו קצת טראומטי, התנסות לא מוצלחת עם חומר משנה תודעה ותחושות של ניתוק שחווה בימים שלאחר מכן.
הטיפול היה ממוקד יחסית, סביב האירוע ודברים אחרים שהתעוררו והסתיים בתוך פחות מעשר פגישות.
אדם אחר, בשנות השלושים לחייו הגיע אלי לקליניקה באותה תקופה בגלל טריגר דומה, אבל עם רקע אישי קצת יותר מורכב.
עבור אדם זה, הקשיים שהתעצמו במהרה נוגעים לדברים משמעותיים יותר שלא טופלו עד כה ולא רק מה שקרה באירוע ולאחריו. לכן, הטיפול איתו נמשך כששה חודשים.
על פי רוב ניתן להעריך את הכיוון של משך הטיפול תוך מספר פגישות והמטופל יוכל להחליט אם הוא מעוניין להיכנס לעובי הקורה ולטפל בעניינים החשובים שעלו.
כמו שיכולתם לראות, במקרה כזה הטיפול בוודאי יכול להיות ארוך יותר.
ההמלצה שלי עבור מי שמתלבט היא להגיע לפגישת הערכה, לספר ולדבר על הסיבה שבגללה מעוניינים לבדוק אפשרות לטיפול ולקבל הזדמנות לשמוע חוות דעת מקצועית. לשאול שאלות, לקבל תשובות ואז להחליט.
לימוד, רכישת ידע ומסירתו באופן מתמשך
כיום, לצד עבודת הטיפול אני ממשיך ללמוד, לקרוא, ולכתוב על דברים חדשים והתמודדויות חדשות. לגלות דרכים חדשות לשפר את עבודת הטיפול וליישם אותן בעבודתי.
טיפול וחיבור לחיים
משום כך אני רואה את עצמי כאדם ומטפל שמעריך מאוד ידע, אבל גם מחובר מאוד לפרקטיקה שבחיים על התחומים הרבים שבהם.
אני מנסה להביא את הגישה הזו לעבודה פרקטית עם מטופליי, עבודה טיפולית מדויקת, פרקטית ורלוונטית לאדם שאותו אני פוגש בקליניקה.
מה אני מביא לעבודת הטיפול?
אדם שמגיע אלי לטיפול מגיע עם קושי, שאלה, תסמין, משבר או רצון לשנות משהו בחייו. אני מביא איתי ניסיון מקצועי רב, ידע בתחום הפסיכולוגיה, העבודה הסוציאלית והפסיכואנליזה שנצבר לאורך שנים והיכרות עם מגוון רחב של מצבים נפשיים, אישיים וחברתיים.
הידע והניסיון הם בסיס להקשבה לאדם שנמצא מולי.
אני מביא לטיפול את הניסיון להקשיב למה שמתרחש מעבר למה שכבר ידוע לאדם על עצמו. באופן פרדוקסלי "אני מוכן להיות מופתע".
המוכנות הזו מתבטאת בניסיון להבין מה עומד מאחורי הקושי ומה פועל בו מבלי שיהיה מודע לכך, ולגלות יחד איתו את הקשרים שאינם תמיד גלויים בתחילת הדרך.
אני גם מביא את הידע הפרקטי של איך לכוון לשם ואת הניסיון לעשות את זה. לצד זה, חשוב לי שהדברים שמתגלים בטיפול יוכלו להפוך לעבודה ממשית. הבנה חדשה יכולה לפתוח אפשרויות חדשות, אבל לפעמים נדרש גם לעבד אותה, לקבל החלטה, לשנות דרך פעולה או לרכוש דרכי התמודדות חדשות.
אני מביא אם כן שילוב בין ידע וניסיון לבין פתיחות למה שאיני יודע מראש על האדם שנכנס לחדר. בין התבוננות מעמיקה בנפש לבין הקשבה לחייו הממשיים ובין הרצון להבין לבין החתירה לאפשר שינוי. אולי זה הדבר המרכזי שאני מביא לעבודה ניסיון רב בכל אלה.
אבל לא ניסיון שמבקש לקבוע מראש מי האדם שמולי. אלא ניסיון שמאפשר לי להקשיב, לשאול, לחבר, לגלות ולפעול יחד עם האדם כדי להבין טוב יותר את מה שקורה לו ולמצוא אפשרויות חדשות לחיות ולפעול אחרת.
מוזמנים לפנות:
לשאלות, בירורים ופניה לטיפול ניתן ליצור קשר באמצעים הבאים או באמצעות טופס יצירת קשר.
טלפון: 03-6950706
מייל: yitzhik_levy@psycho-analysis.co.il
בברכה, איציק לוי
__________________________
פרטים וקישורים - הכשרה וניסיון מקצועי:
כיום
נכתב על ידי, איציק לוי
פסיכואנליטיקאי, עובד סוציאלי (מ.ר 23671)
ביבליוגרפיה | מקורות | מקורות בעברית |
עוד בנושא אודות:
|
