ויסות רגשי למבוגרים | טיפול

מהו ויסות רגשי ומהם הקשיים של אנשים הסובלים מכך?

ויסות רגשי הוא מושג שנוגע ליכולת לזהות, לשאת ולעבד רגשות, באופן המאפשר להגיב למצבים שונים בצורה גמישה ומותאמת. בהתאם לכך, ויסות רגשי נדרש בהקשרים אישיים וחברתיים, והעיבוד המוצלח של הרגשות עומד מול האפשרות להיות מוצפים או מנותקים מהם.

כאשר היכולת לווסת רגשות אינה מתפתחת באופן מספק, הדבר עלול להביא לסערת רגשות, חוסר פרופורציה בהתייחסות לדברים, חוויה של הצפה וקושי לשאת מצד אחד או ניתוק מצד שני. וגם, ההשלכות של קשיים בויסות רגשי עלולות לכלול ביטויים התנהגותיים שיש בהם פגיעה או הרס.

קשיים בוויסות הרגשי עלולים לפגוע גם במערכות יחסים זוגיות ובקשרים חברתיים קרובים. הפגיעה יכולה להתבטא בהתנהגות תוקפנית או מתפרצת, אך גם בהסתגרות, בניתוק רגשי או בקושי לגלות אמפתיה לאחר.

טיפול הנוגע לויסות רגשי כולל עיבוד רגשי של אירועים ספציפיים, הערכה של דרכי ההתמודדות הנוכחיות וגילוי מקורותיהם. זאת, על מנת על מנת לתת מענה מיידי וממוקד מצד אחד, אבל לאפשר גם הכרה של התהליכים הלא מודעים הנוגעים להופעת הרגשות ולתת הזדמנות לשינוי ופיתוח דרכי התמודדות טובות ויעילות יותר.

מה קורה כאשר אין ויסות רגשי מוצלח?

כאשר קיימים קשיים בויסות הרגשי, אדם יכול למצוא את עצמו במצבים לא נוחים פעם אחר פעם. כמעט כל התמודדות היא משבר, כל רגע של תסכול עלול להיות דרמטי, התגובות הרגשיות קיצוניות.

רגשות כמו כעס, בושה, פחד או עלבון נחווים כאילו הם מציפים את כל המערכת הנפשית. במצב כזה קשה לחשוב, לשקול אפשרויות או לראות את התמונה הרחבה. התגובה הופכת אוטומטית ומהירה, ורק לאחר שהסערה חולפת האדם עשוי להבין שפעל באופן שאינו תואם את רצונותיו או ערכיו.

כלפי פנים הביטויים השליליים יכולים להיות רגשות אשמה לא פרופורציונליים, תחושה קשה של כישלון גם אם מדובר בדברים קטנים, דיכאונות, פגיעה בערך העצמי ועוד.

כלפי חוץ הקושי עשוי להתבטא בכעס כלפי אחרים, חוסר סבלנות, בהתנהגות פסיבית-אגרסיבית, בהתפרצויות, בזריקת חפצים ולעיתים אף באלימות.

ויסות רגשי בילדות המוקדמת

אפשר לומר שבשנות הילדות המוקדמות היכולת לבצע תהליך של ויסות רגשי נמוכה מאוד והכלי המרכזי לויסות רגשי הוא הבכי.

כאשר התינוק חש מתח כתוצאה מרעב, הביטוי לכך הוא בכי. דבר מעניין הוא שגם כאשר תינוק חש עייפות התגובה שלו יכולה להיות בכי, וזאת עד שהוא ילמד את הקשר בין עייפות למענה הרצוי - הירדמות ושינה.

אפשר להבין שהתינוק אינו נולד עם יכולת לווסת את רגשותיו. בתחילת החיים ההורה משמש למעשה כמערכת הוויסות של התינוק. עם השנים הילד מפנים בהדרגה את היכולת הזאת והיא הופכת לחלק מהעולם הנפשי שלו.

בהמשך ההתפתחות הילד לומד לשאת תסכול, לדחות סיפוקים, להרגיע את עצמו ולבטא רגשות בדרכים מותאמות יותר. יכולות אלו הופכות בהדרגה לחלק מן הוויסות הרגשי שלו, לטובה כאשר ההתפתחות מוצלחת, אבל לפעמים גם לרע. 

ויסות רגשי והקשר להתפתחות של הפסיכואנליזה

במונחים בני זמננו אפשר לראות בחלק מעבודתו המוקדמת של פרויד ניסיון להבין כיצד רגשות שאינם מקבלים עיבוד וביטוי נפשי עלולים למצוא את דרכם אל הגוף.

היעדר ויסות רגשי מוצלח יכול לבוא גם בצורה של סימפטומים גופניים. מתח שרירים הוא אולי השכיח ביותר, אך גם כאבי ראש וחולשה כללית יכולים להיות ביטויים של קושי בויסות הרגשי.

יותר מזה, נוכל להניח גם שכאשר ישנה מצוקה נפשית מתמשכת, הדבר משפיע על הגוף ובין היתר גם על המערכת החיסונית. בהתאם לכך גם הנטייה לחלות עולה.

שנות הטיפול הראשונות של פרויד היו למעשה במה שהוא כינה "השיטה הקתארטית", גישה טיפולית שמטרתה היתה להעלות עניינים נפשיים, גירויים משמעותיים ואירועים מורכבים (חלקם טראומטיים) ולהביא לפורקן של המטען הרגשי שנקשר בהם (ראו גם קתרזיס).

במונחים של ימינו נוכל לומר שהאדם הגיע לטיפול במצב שבו הרגשות שלו היו "תקועים", ובעצם הוא "לא היה מווסת רגשית".

התהליך התרפויטי אִפְשֵׁר מהלך של ויסות רגשי ועמו הקלה נפשית וגופנית.

ויסות רגשי | מודע ולא מודע

המושג "ויסות רגשי" אינו מושג שמקורו בפסיכואנליזה, אלא בפסיכולוגיה המודרנית ובשיח המקצועי העכשווי. בשנים האחרונות המושג נעשה גם רווח בשיח הכללי ולעיתים הוא נתפס כיכולת "לשלוט ברגשות" או לנהל אותם בצורה יעילה יותר. מכאן גם התפתחו גישות המדגישות רכישת כלים וטכניקות לשינוי ההתנהגות.

ואולם, במקרים רבים הקושי אינו נעוץ רק באופן שבו האדם מגיב לרגשותיו, אלא גם במקורות הנפשיים להופעה של הרגשות הללו, לעוצמתם ולתגובות שבאות בעקבותיהם.

אדם יכול ללמוד שלא להתפרץ, אך עדיין לחוות מבפנים כעס, חרדה או בושה באותה עוצמה. במובן זה, שינוי התנהגותי אינו תמיד שינוי רגשי.

יותר מכך, לעיתים מתעורר רגש מסוים בגלל נטייה לפרש משהו באופן מסוים, פרשנות שמבוססת על עניינים נפשיים מורכבים יותר שהתהוו לאורך השנים.

במובן הזה ויסות רגשי הוא תוצאה של שינוי באופן שבו האדם מפרש וחווה את המציאות, ולא רק באופן שבו הוא מתנהג.

מנקודת מבט פסיכואנליטית, השאלה האמיתית, אינה  באמת כיצד לווסת את הרגש, אלא לברר מדוע מופיע רגש מסוים, מדוע הוא מופיע בעוצמה כזו, לגלות את המקורות הנפשיים שלו ומה מעניק לו את כוחו. ככל שמתאפשר גילוי של המקורות הלא מודעים והרכיבים הנפשיים שהתפתחו סביבם, ככל  שמתאפשר העיבוד של אותם מקורות ואת הדרכים שבהן הם ממשיכים לפעול בהווה, משתנה בהדרגה גם האופן שבו האדם חווה את רגשותיו.

בדרך הזו הרגשות כבר "מתווסתים" מעצמם. במילים אחרות, בדרך זו הוויסות הרגשי אינו מושג באמצעות שליטה ברגש, אלא מתפתח כתוצאה מן העיבוד סביבו.

טיפול | ויסות רגשי

אם ננסה לנסח את הדברים בצורה פשוטה, הרי שקשיים בויסות הרגשי נובעים מקשיים בהיכרות טובה עם הסיבות להופעת הרגשות, והיעדר עיבוד מוצלח של רגשות שמתעוררים בעקבות גירויים ומצבים שונים.

יכולת טובה של ויסות רגשי תתבטא בכך שהאדם יוכל להכיר את המקורות הנפשיים להתעוררות הרגשית, לעבד את הגירוי או את החוויה שהתעוררו, ולהגיב באופן התואם הן את עולמו הפנימי והן את המציאות שבה הוא נמצא.

כאשר זה לא קורה, האדם משלם מחירים ברמה האישית, בינו לבין עצמו, אך לעיתים גם ברמה החברתית – כתוצאה מהתנהגותו. כמובן שגם הסובבים עלולים לסבול מכך.

מטרת הטיפול אינה ללמד טכניקות להרגעה עצמית, אלא להבין מהו המקור לקושי בוויסות הרגשי. פעמים רבות רגשות עוצמתיים אינם הבעיה עצמה אלא ביטוי תגובתי לנקודות רגישות, לקונפליקטים פנימיים, לחוויות עבר או לרכיבים נפשיים שנוצרו לאורך השנים.

ככל שהאדם מכיר ומבין טוב יותר את עולמו הפנימי, ככל שהוא לומד לעבד את מה שהוא מתמודד אתו טוב יותר, כך מתפתחת גם יכולתו לשאת רגשות ולהגיב אליהם באופן גמיש ומותאם יותר.