כלים פסיכולוגיים: מטכניקות התמודדות ועד הלא מודע
|
|
כלים פסיכולוגיים: מטכניקות התמודדות ועד למפגש עם הלא מודע
המונח "כלים פסיכולוגיים" מופיע בהקשרים רבים, מטיפול נפשי ועד להתפתחות אישית. כשמדברים על כלים פסיכולוגיים, מתכוונים בדרך כלל לדברים שיכולים לעזור לאדם להתמודד עם קשיים, לפתח יכולות, להבין את עצמו ולפעול בצורה מיטבית במצבים שמעסיקים אותו.
אבל מה נחשב לכלי פסיכולוגי? האם מדובר בטכניקות ובמיומנויות שאפשר ללמוד ולהפעיל באופן עצמאי? האם מדובר גם בהבנה חדשה של מצב מסוים, שעשויה לשנות את האופן שבו האדם מתמודד איתו? ומה ההבדל בין כלים שאפשר להציע באופן כללי לבין התערבויות מקצועיות שמתאפשרות רק לאחר היכרות עם האדם ועם פרטי חייו?
מה הם כלים פסיכולוגיים?
כלים פסיכולוגיים הם דרכי חשיבה, פעולה והתייחסות, וכן מיומנויות ואסטרטגיות, שאדם יכול להפעיל או לפתח כדי לדעת על עצמו, להבין את עצמו ואת מצבו, להתמודד עם קשיים ולמצוא דרכים שונות להגיב למצבים שמעסיקים אותו.
הכלים יכולים להיות מעשיים ומוגדרים, כמו דרך מסוימת להתמודד עם מצב מעורר חרדה, והם יכולים להיות גם דרכי חשיבה, אסטרטגיות התמודדות, יכולות שהאדם מפתח או אופנים חדשים להתבונן בעצמו ובמצבים שהוא חווה.
למשל, כלי פסיכולוגי יכול לסייע לאדם לזהות את הרגשות שמתעוררים בו, להשהות תגובה אימפולסיבית, להתמודד עם אי ודאות או לבחון מחדש את האופן שבו הוא מפרש אירוע מסוים.
לא כל הכלים פועלים באותו אופן.
יש כאלה שמסייעים לאדם לעשות משהו, אחרים מסייעים לו לחשוב או להגיב אחרת, ויש כאלה שעיקר תרומתם הוא בהבנה חדשה של מה שמתרחש איתו.
בתהליך ההתפתחות האישית שכל אדם עובר, נבנה ארגז של כלים פסיכולוגיים ועל פי רוב נעשה בו שימוש אוטומטי. רצון לשימוש מודע בכלים פסיכולוגיים עשוי להביא ללמידה של כלים חדשים ולשיפור כלים קיימים.
כלים פסיכולוגיים יכולים לשמש להתפתחות אישית גם מחוץ לטיפול. אפשר לקרוא עליהם, ללמוד דרכי התמודדות חדשות ולנסות ליישם אותן במצבים שונים בחיי היום-יום. כמו מיומנויות אחרות, חלק מהכלים דורשים תרגול כדי להפוך לזמינים וטבעיים יותר. עם זאת, לא כל כלי מתאים לכל אדם או לכל מצב, ולא תמיד קל לזהות לבד מה יכול לעזור.
כלים פסיכולוגיים כלליים
יש כלים שאפשר להציע לאדם גם בלי להכיר לעומק את סיפור חייו ואת המקורות לקושי שלו. אפשר להתייחס אליהם ככלים כלליים: אמצעים להתמודדות שאפשר להציע על סמך היכרות ראשונית עם סוג הקושי שהאדם מתאר.
בטיפול נפשי, למשל, אדם עשוי להגיע כשהוא נתון במצוקה רגשית משמעותית. לפעמים המצוקה עצמה מלווה במחשבות ובתחושות נוספות שמכבידות עליו. אדם שסובל מחרדה עשוי גם להאשים את עצמו על כך שהוא חרד, להתבייש בתגובות שלו או לחשוש שהקושי מעיד שמשהו אינו בסדר איתו.
במצב כזה, אפשר כבר בתחילת הטיפול להציע לו דרך אחרת להבין את מצבו: העובדה שהוא סובל מחרדה אינה אומרת שהוא אשם בכך, וגם לא שכל תגובה שלו מעידה על חולשה או על פגם באישיותו.
התייחסות כזאת אינה מחייבת עדיין להבין מדוע החרדה התפתחה, מה מקורה או כיצד היא קשורה לסיפור חייו. היא עשויה לעזור לאדם להבחין בין הקושי שממנו הוא סובל לבין האשמה שהוא מוסיף עליו, ובכך להפחית חלק מהעומס הרגשי.
זהו אחד השימושים האפשריים בכלים כלליים בטיפול, להציע לאדם כבר בתחילת הדרך אופן התבוננות שעשוי להקל עליו, גם לפני שהתפתחה היכרות מעמיקה יותר איתו. יחד עם זאת גם כלי כללי כזה נובע מקריאה מקצועית של המטפל. עניין האשמה, אם יעלה שוב, יוכל להיות מטופל באופן מעמיק יותר בהמשך.
אפשר להבחין בין שלושה הקשרים שבהם נעשה שימוש בכלים פסיכולוגיים: כלים כלליים שאפשר ללמוד ולתרגל באופן עצמאי, כלים כלליים שמטפל מציע במסגרת טיפול, בהתאם לקושי שהאדם מתאר והתייחסויות ייחודיות שמתאפשרות מתוך היכרות עם האדם ועם פרטי מצבו. ההבדל אינו רק בסוג הכלי, אלא גם ברגע ובאופן שבו הוא נבחר ומותאם למי שזקוק לו.
קטגוריות וכלים פסיכולוגיים כלליים
אפשר לחלק כלים פסיכולוגיים לכמה קטגוריות, בהתאם לאופן שבו הם מסייעים לאדם. יש כלים מעשיים ומוגדרים, כמו טכניקות שאפשר ללמוד ולתרגל, ויש מיומנויות שמתפתחות לאורך זמן. כלים אחרים קשורים לדרכי חשיבה, לאופני התמודדות או ליחס של האדם לעצמו ולמצבים שהוא חווה.
הקטגוריות אינן נפרדות לחלוטין, ולעיתים כלי אחד משתייך לכמה מהן. חלק מהכלים אפשר ללמוד באופן עצמאי באמצעות קריאה ותרגול, ואחרים מתפתחים מתוך ניסיון, התבוננות ושיחה. הרשימה שלפניכם מציגה כמה סוגים מרכזיים של כלים פסיכולוגיים כלליים, לצד דוגמאות לאופן שבו אפשר להשתמש בהם.
תרגול של כלים כלליים יכול להיות בעל ערך לעבודה עצמית בתחום המודע. עם זאת, הכלים הכלליים עלולים לא להספיק כאשר ישנן התמודדויות נפשיות מורכבות שכוללות היבטים נפשיים לא מודעים כמו בחרדה, אובססיה, קשיים במציאת בן זוג או מצבים נפשיים כמו דריאלזציה ואחרים המגיעים בעקבות צריכה של חומרים משני תודעה.
נראה להלן מספר קטגוריות לכלים פסיכולוגיים:
טכניקות
הגדרה: פעולות או שיטות מוגדרות שאדם יכול לבצע במטרה להשפיע על מצב רגשי, מחשבתי או גופני, או על תגובתו למצב מסוים.
דוגמאות:
טכניקה היא דבר קונקרטי מאוד. אפשר להסביר לאדם מה לעשות ואיך לתרגל זאת.
מיומנויות
הגדרה: יכולות שהאדם מפתח באמצעות למידה, תרגול וניסיון, ושמאפשרות לו לפעול או להגיב באופן מסוים במצבים שונים.
דוגמאות:
הבדל מטכניקה: אפשר ללמוד טכניקה לניסוח בקשה ברורה, ולפתח באמצעות תרגול את המיומנות של תקשורת אסרטיבית.
אסטרטגיות התמודדות
הגדרה : דרכי פעולה או חשיבה שהאדם בוחר או מגייס כדי להתמודד עם מצב שיש בו קושי או תגובה רגשית לא נעימה.
דוגמאות:
אסטרטגיה היא במידה מסוימת בחירה כיצד להתמודד. היא יכולה לכלול טכניקות ומיומנויות, אבל גם להתבסס על שיקול דעת והבנת המצב.
דרכי חשיבה ופרשנות
הגדרה: אופנים שבהם האדם מתבונן במצב, מפרש אותו, בוחן את משמעותו ומעריך את האפשרויות העומדות בפניו.
דוגמאות:
כאן לא מדובר בהכרח בטכניקה מובנית. לעיתים מדובר בשינוי בדרך שבה אדם מבין את מה שקורה לו.
דרכי ויסות רגשי
הגדרה: דרכים שבהן אדם משפיע על עוצמתם, משכם או אופן הביטוי של רגשותיו, או משנה את יחסו אליהם.
דוגמאות:
אפשר לראות בוויסות רגשי תחום של מיומנויות, אבל גם אוסף של טכניקות ואסטרטגיות. לכן זו קטגורית תוכן, ולא בהכרח סוג נפרד מבחינה מושגית.
דרכי התבוננות והבנה עצמית
הגדרה: אופנים שבהם אדם לומד לזהות, לבחון ולהבין את רגשותיו, מחשבותיו, מניעיו ודפוסי התנהגותו.
דוגמאות:
זו קטגוריה חשובה במיוחד, משום שהבנה עצמית אינה בהכרח טכניקה או מיומנות במובן הרגיל. היא יכולה להתפתח מתוך התבוננות, ניסיון ושיחה טיפולית, ולאו דווקא באמצעות פעולה מוגדרת שהאדם לומד לבצע.
עמדות ודרכי התייחסות
הגדרה: אופנים שבהם האדם מתייחס לעצמו, לרגשותיו, למחשבותיו ולמצבים שבהם הוא נתקל.
דוגמאות:
כאן לא בהכרח מדובר במשהו שאדם עושה, אלא במשהו שמשתנה באופן שבו הוא תופס את עצמו ואת מצבו.
כלים ייחודיים: מה אפשר להציע רק מתוך היכרות עם האדם?
במקביל לשימוש בכלים הכלליים, יש התייחסויות שאפשר לתת רק לאחר שמקשיבים לפרטי המקרה המסוים. אלה אינם בהכרח כלים במובן של טכניקה או שיטה שאפשר ללמוד ולהפעיל באופן קבוע. מדובר בהתייחסויות שנובעות מההיכרות עם האדם, מהאופן שבו הוא מתאר את מצבו ומהפרטים המסוימים שעולים מדבריו.
נניח שאדם מספר על ריב עם בת זוגו. עצם העובדה שמדובר בריב בין בני זוג אינה מספיקה כדי לדעת מה עשוי לעזור לו. צריך להקשיב למה שקרה, למה שנאמר, למה שהאדם הבין מתוך הדברים, למה שהעסיק אותו באותו רגע ולאופן שבו הוא מפרש את האירוע כעת.
רק מתוך הפרטים האלה אפשר לזהות נקודה מסוימת שהוא עדיין לא ראה, להציע לו הבחנה שלא עשה קודם או להצביע על קשר בין דברים שסיפר. התייחסות מדויקת כזאת עשויה לשנות את האופן שבו הוא מבין את הריב ואת האפשרויות שעומדות בפניו.
היא אינה נשלפת מתוך מאגר של כלים מוכנים. גם אם התייחסות דומה עשויה להתאים לאנשים אחרים, מה שנאמר לאדם המסוים נובע מהפרטים הייחודיים של מצבו.
במובן הזה, כלי ייחודי אינו בהכרח שיטה מיוחדת. הוא עשוי להיות דווקא משפט, הבחנה או שאלה, שהופכים לרלוונטיים רק לאחר שהמטפל הקשיב והבין משהו מסוים בסיפורו של האדם.
כלים פסיכולוגיים והלא מודע
כלים פסיכולוגיים עשויים לסייע לאדם להבין את עצמו טוב יותר, להבין אנשים אחרים ומצבים חברתיים, להתמודד עם קשיים ולהתפתח באופן אישי. על פי רוב, כלים פסיכולוגיים כלליים פועלים ברמה המודעת: הם מאפשרים לאדם לחשוב אחרת, לפעול אחרת או להתמודד באופן יעיל יותר עם מצב מסוים.
אבל מה קורה כאשר הקושי קשור גם לתהליכים שאינם מודעים לאדם עצמו? למשל, כאשר מופיעה חרדה שאינו מצליח להבין את מקורה, כאשר הוא סובל מניתוקים או כאשר מחשבות אובססיביות משתלטות על חייו?
במצבים כאלה, כלים פסיכולוגיים עשויים לסייע בהתמודדות עם המצוקה והתסמינים, אך לא בהכרח יאפשרו להבין מה עומד מאחוריהם.
בד בבד עם האפשרות להקל על הסבל, בטיפול נפשי עשוי להיות חשוב לברר גם את הגורמים והמשמעויות שאינם גלויים לאדם, ואת האופן שבו הם קשורים לעולמו הנפשי ולחייו.
בירור כזה עשוי לפתוח אפשרויות להתמודדות שאינן מסתכמות בשינוי התגובה לתסמין, אלא נוגעות גם למה שעומד בבסיסו.
הגישה שלי לכלים בטיפול
בעבודה הטיפולית שלי אני עשוי להציע לעיתים רחוקות כלים כלליים, בדרך כלל בהכוונות הראשוניות שניתנות בתחילת הטיפול. לרוב ההתייחסויות תהינה ייחודיות ונובעות מההיכרות שנוצרה עם המטופל, עם מצבו המסוים והתסמינים שמהם הוא סובל.
לפעמים אפשר להציע כבר בתחילת הדרך הבנה או דרך התבוננות שעשויה להפחית את העומס הרגשי. במקרים אחרים, נדרשת הקשבה לפרטי פרטים כדי להבין מה מתרחש, לגלות היבט לא מודע ולמצוא את ההתייחסות המתאימה.
במקרים מסוימים אפשר להצביע עבור המטופל על כלי שהוא משתמש בו באופן שפוגע בו ולעיתים להציע כיוון לכלי חדש שהוא יוכל לפתח בסיוע של המטפל. לדוגמא, מטופלת שנפגעה מדברים שאמר לה בן הזוג, מתרחקת ממנו ונמנעת מלדבר איתו. ברור שההתרחקות מסייעת לה להגן על עצמה מפני פגיעה נוספת, אך מנגד היא גם מונעת ממנה לברר עמו את מה שקרה ועלולה להעמיק את הריחוק ביניהם. בחינת האפשרות של קיום שיחה על הקשיים שכרוכים בכך תאפשר למטפל להציע כלים ספציפיים המתאימים למטופלת כדי לאפשר שיח עם בן הזוג שיהיה בעל ערך עבורה.
ככל שהעבודה הטיפולית מתקדמת, עשויים להתגלות פרטים, קשרים ומשמעויות שלא היו ברורים בתחילתה. ההבנה הזאת יכולה לאפשר התייחסויות מדויקות יותר, שמותאמות לאדם ולמצב המסוים שבו הוא נמצא.
הבחירה אינה נעשית לפי רשימה קבועה של כלים או לפי סוג הקושי בלבד, אלא בהתאם למצב, לאדם ולמה שמתברר במהלך העבודה. מבחינתי, טיפול בגישה מעשית אינו מחייב שימוש בטכניקות מוכנות מראש. הוא יכול לכלול גם התייחסות שנוצרת מתוך המפגש, ברגע שבו היא נעשית רלוונטית.
עם זאת, אין פירוש הדבר שכל קושי מחייב כלי, או שכל טיפול צריך להתנהל באמצעות מתן כלים. לפעמים הדבר החשוב הוא להבין טוב יותר את המצב, לעבד חוויה או לברר מה עומד מאחורי הקושי.
המטרה היא לא רק לספק לאדם אמצעי להתמודדות, אלא גם לאפשר לו לדעת מהן הסיבות והגורמים הלא מודעים שמשפיעים עליו ולמצוא בהתאם לכך אפשרויות חדשות להתמודד עם המצב.
בעבודה הטיפולית שלי אני אמנם רואה ערך בשימוש בכלים פסיכולוגיים, אך חשוב לי לדייק בבחירתם ובהתאמתם לאדם ולמצבו.
עוד בנושא מאמרים על טיפול:
|
