מתי לפנות לטיפול נפשי?

 

 

הקדמה

מתי כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי, מתי לפסיכיאטר ומתי לפסיכואנליטיקאי ? מהם ההבדלים בדרכי הטיפול שלהם והאם אפשר להצביע עליהם ?

כל אלה מופיעים תחת התחילית "פסי" ונוכל להוסיף אליהם גם את הפסיכותרפיסט. אך מי מהם פסיכולוג, מי מטפל זוגי ומי עובד סוציאלי,  ומהי ההתמחות ? ומי מטפל משפחתי ומי הוא גם וגם ? וגם ?

 

ההתמחויות המקצועיות ועימן אפשרויות הבחירה שמייצרת החברה המודרנית מגוונות מאוד. אז כיצד להחליט ? 

נוסף על הגדרות העיסוק הפורמליות, הגישות הטיפוליות בקרב העוסקים בתחום ה"פסי" רבות מאוד והידועות שבהן הן הגישה ההתנהגותית, הגישה קוגניטיבית והשילוב שביניהן שקרוי CBT.קיימות מספר גישות גם בתוך הפסיכואנליזה. במהירות הבזק מנינו מספר גישות ופרופסיות בתחום של טיפול נפשי וזו רק ההתחלה. מתבקש כי בחלק זה אשר בו ישנה התייחסות לפניה לפסיכואנליטיקאי תיערך השוואה בין סוגי הטיפול והתאמה שלהם לבעיות, לסימפטומים. למרבה הצער  יהיה כמעט בלתי אפשרי לפרוס את כל האפשרויות ולהתייחס אליהן במידת הרצינות הדרושה. גם אז, אם לומר בכנות, ספק רב אם אפשר יהיה להצליח במשימה, שלא לומר בלתי אפשרי.

מורכבות העניין משפיעה באמת על הצד המעשי ולרוב תישען החלטת הבחירה במטפל על המקריות של המלצה טובה ואקט הבחירה יישפט בדיעבד. לכן, אתייחס כאן להיבטים נוספים של הטיפול הפסיכואנליטי.  

 

 

טיפול - לחצו כאן ליצירת קשר

 

 

מספר מילים על ההכשרה של הפסיכואנליטיקאי

every one who wishes to carry out analyses on other people shal first himself undergo an analysis by someone with expert knowledge" - 18  

 

ההכשרה בפסיכואנליזה איננה אקדמית. אמנם, העוסקים בפסיכואנליזה עשויים להגיע מכל אחד מהתחומים האקדמיים שצוינו אך אין הדבר הכרחי. למעשה כך היה מתחילת דרכה של הפסיכואנליזה, אם כי אז היו רוב העוסקים בתחום רופאים. כיום תהליך ההכשרה קשור לתפיסה לגביה בזרמים השונים של הפסיכואנליזה. אמת הדבר כי במקרים רבים העוסקים בה יחלו את  עיסוקם באחד מהמקצועות האקדמיים הללו ויעשו במקביל אליה או לאחריה את הכשרתם הפרקטית. בהתאם לכך ניתן למצוא פסיכואנליטיקאים שהם גם פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים או פסיכולוגים, אך ישנם גם שהכשירו עצמם בפסיכואנליזה בלבד. בכל אופן, מרבית הזרמים פועלים תחת ההכוונה של פרויד (1912) כי פסיכואנליטיקאי הוא קודם כל מי שעבר אנליזה בעצמו.

 

 

ההקשר הרפואי והלא מודע

הזכרתי כבר יותר מפעם אחת כי הפסיכואנליזה נולדה מתוך הרפואה, כאשר הסימפטומים הראשונים בהם היא טיפלה היו סבל גופני אשר לא נמצא לו מקור רפואי אורגני (של אברי הגוף). בהתאם לכך גם לא ניתן היה לתת מענה בצורה של התערבות רפואית הולמת. כן נמצא, כי לחלק מהבעיות היה מקור נפשי בצורה של תהליכים נפשיים לא מודעים מסוימים אשר גילויים הביא באורח פלא להבראה. חשוב לציין בנקודה הזו שוב, כי אחד מהדברים החשובים שהתבררו בקליניקה הוא שהתהליכים הלא מודעים שהוזכרו הם ייחודיים לכל אחד ואחד.

בתקופה שבה אנו חיים, בודאי בתרבות המערבית, ישנו דגש רב על "אינדיבידואליזם". יחד עם זאת, אולי מבלי שנשים לב לכך ישנם גם את הגורמים שיכולים ליצור את התפיסה כי כולנו זהים. הדבר בולט במיוחד במודעות פרסום, בתשדירים טלוויזיוניים של פרסומות בתחום הצרכנות ובכתבות עיתונאיות. הרבה מהן פונות אלינו כאחד ומניחות מראש, שלא לומר קובעות, מה טוב או רע לכולנו.

הפסיכואנליזה איננה מציעה תרופה אחת לכולם, אלא אפשרות לתת מענה ייחודי לדבר ממנו סובל הפונה. מענה ייחודי, גם אם נדמה כי יש לאחרים סימפטומים דומים ואפילו זהים כמו בחרדהאובססיה או דיכאון.

פסיכואנליטיקאים גילו כבר בראשית הדרך כי התהליכים הלא מודעים שבבסיסם של הסימפטומים מתגלים כייחודיים, כפרטיים ובלעדיים.

הפסיכואנליזה עברה כברת דרך גדולה מאז ימיה הראשונים והטיפול התרחב למגוון העצום של בעיות עימם מתמודד האדם בתקופתנו. עדיין ישנן בעיות ותופעות מהם סובלים אנשים רבים אשר בהקשר אליהם רצוי שתיבדקנה האפשרויות הטיפוליות הן מהכיוון הרפואי והן מהכיוון הפסיכואנליטי, ודאי במהלך הראשוני של הדיאגנוזה, ואפשר לתת כדוגמא לכך בעיות כמו עייפות כרונית, בעיות במערכת העיכול, מיגרנות ועוד.

 

המודע

ובאשר למודע, הפסיכואנליזה אמנם מתמקדת בניסיון לתת מענה תרפויטי בהתייחס ללא מודע אך אין הדבר אומר כי לא מתרחש טיפול גם בשדה של המודע. עבודה שכזו מתקיימת בטיפול, למשל לאחר גילוי דבר לא מודע. לאחר גילוי היבט מסוים בלא מודע ישנה הכרה שהיא למעשה הכרה חדשה והיא עשויה להעלות את האפשרות של שינוי עמדה מודעת והקושי שכרוך בכך. דוגמא: אדם המחזיק בעמדה שלילית מוצקה כלפי הומוסקסואליות מגלה במהלך הטיפול כי סימפטום הנוגע לתפקודו כאב קשור לכך שהוא התכחש לסימנים המעידים על כך שביתו האהובה אינה נמשכת לגברים אלא לנשים. הוא, שהרחיק עצמו מהאפשרות להעלות את הדבר על דעתו וודאי שלא לשוחח איתה על כך, בודק עימה ומגלה כי אכן כך הדבר. אדם זה נמצא ברגע התגלית ולאחריו במצב של קונפליקט – מצד אחד יחסו האוהב אל ביתו ומצד שני עמדתו השלילית כלפי הומוסקסואליות. כעת, את היישוב של הקונפליקט אפשר לנסות לעשות בשדה של המודע, למשל, לברר מדוע הוא מחזיק בדעה שלילית זו. יחד עם זאת יכול להתברר כי הניסיון ליישב את הקונפליקט אינו פשוט מכיוון ששורשי עמדתו השלילית כלפי הומוסקסואליות מצויים בלא מודע. אותו אדם יוכל לבחור אם הוא מעוניין לגלות אותם וכאן אנו חוזרים לעבודה הפסיכואנליטית הקלאסית.

 

פניה לפסיכואנליטיקאי

 

באתר מופיעים מספר נושאים ובעיות באופן מפורט. בנושאים חרדה, אובססיה, הפרעות שינה ונושא של בעיות הנוגעות לזוגיות (בחירת בן זוג, משבר בזוגיות) מוצגות תיאוריות, עמדות וזווית ראיה טיפולית.

נושאים נוספים כמו אלה המוצגים להלן יובאו בפירוט בהמשך.

 

  • משבר אישי
  • התמודדויות אישיות הנוגעות לענייני עבודה והשדה המקצועי בכלל
  • יחסי הורים וילדים ובעיות במערכת המשפחתית המורחבת
  • יחסים של אהבה אובססיבית או אהבה נכזבת
  • תחושה של שעמום או איכות חיים לא מספקת
  • עייפות כרונית, מגרנות
  • טיפול בהקשר של דימוי עצמי נמוך
  • אבל
  • קשיים בלימודים וחוסר יכולת להתרכז בביצוע משימות
  • בדידות וקושי ביחסים חברתיים
  • דיכאון
  • מחשבות טורדניות

 

טיפול - לחצו כאן ליצירת קשר

 

 

אפשר כמובן לפנות בכל שאלה או התלבטות גם במצבים אחרים, ייחודיים, שאינם עונים בהכרח להגדרות ולדוגמאות המופיעות בפירוט באתר.

 

עוד בנושא:      טיפול פסיכואנליטי      שאלות ותשובות     

 

נכתב על ידי, איציק לוי

 

פסיכואנליטיקאי, עובד סוציאלי (מ.ר 23671)

 

עוד בנושא מאמרים על טיפול: