היפוכונדריה | טיפול

 

 

א. היפוכונדריה -רקע ותסמינים

 

נתחיל בהגדרה כללית להיפוכונדריה: היפוכונדריה או חרדת בריאות היא דאגה רבה של אדם למצבו הבריאותי וכתוצאה מכך עיסוק מופרז באופנים שבהם גופו מתפקד. עיסוק זה מלווה בפירושם של היבטים שונים של תפקוד הגוף או של מיחושים, כסימנים למחלות. שמועה על אדם קרוב שחלה או פרסום כי אדם שידוע בציבור חלה, יכולים להצית (להוות טריגר) בקלות חששות ומועקה.

 

במצבים של בעיה רפואית כלשהי ישנה נטייה להקצין ולתפוס את המצב כחמור או בעל פוטנציאל להיות כזה באופן מרחיק לכת. יתכנו גם מקרים של כאבים ממשיים בחלקים שונים של הגוף ללא ממצאים רפואיים שמאששים קיומה של מחלה גופנית.

 

 

היפוכונדר מדמיין לעיתים שהוא חולה, מאמין שהוא חולה ובהתאם לכך גם מתנהג כחולה.

אני אומר כבר כעת, תופעה זו של התייצבות במקום של מי "שהדבר כבר בעצם קורה לו", כלומר היפוכונדר שמכריז על עצמו כחולה, משמשת אצל רבים, באופן אבסורדי כמנגנון הגנה. מנגנון הגנה שלרוב מביא עמו סבל רב. ההחלשה של מנגנון כזה במהלך של טיפול פסיכואנליטי כרוכה בעבודה רבה.

 

 

התמודדות עם היפוכונדירה יכולה להיות קשה עבור האדם מהבחינה הנפשית. יש להבין כי במקרים מסוימים שיכולים להתגלות בדיעבד כמקרים של היפוכונדריה, האדם סובל מכאבים ממשיים בחלקים שונים של הגוף. בדרך כלל יקח זמן מה עד שרופאים שוללים את קיומה של מחלה גופנית ועד אז, יהיה יחסו של היפוכנדר לעצמו כאל חולה. טיפול בהיפוכונדריה צריך לכלול מוכנות כלשהי של המטופל לבחון את חלקו של ההיבט הנפשי שלו בסבלו ובמצבו.

 

 

היווצרותה של היפוכונדריה יכולה להתרחש כתוצאה של מספר אפשרויות, כפי שיוסבר בהמשך, אך לשם הפשטות נוכל להשוות אותה לחרדת ציפיה שהנושא שלה הוא אחר. למשל, בזמן נסיעה, חרדה שתהיה תאונת דרכים או חרדה בטחונית, שתפרוץ מלחמה. עבור אנשים הסובלים מחרדת ציפיה, מספיקים רמזים קלים כדי שתיווצר אצלהם תמונה של הגרוע מכל.  

 

טיפול בהיפוכונדריה, במקרה כזה, יהיה דומה ביסודו לטיפול בחרדת ציפיה אחרת. יחד עם זאת חשוב להביא בחשבון כי טיפול בהיפוכונדריה הנו ייחודי לכל אדם ואדם, בהתאם למערך הנפשי המיוחד שלו. 

 

היפוכונדריה - תסמינים

 

שאלה שאני נשאל לפעמים היא "מה זה היפוכונדר?". נכון יותר אולי לשאול "מיהו היפוכונדר"? אם כן, "היפוכונדר" הוא שם תואר כללי שמודבק לעיתם קרובות למי שעונה על ההגדרה שהצגתי בתחילה. כמו כל מיני שמות תואר, מדובר בדרך כלל רק בהיבט מסוים של האדם שיכול לתפוס את עיקר תשומת הלב.

 

בכל אופן, לעיתים מחברים באופן אוטומטי את ההיפוכונדריה עם פחד ממחלות, דבר שיש בו אמת, אך יש לשים לב כי פחד ממחלות אינו ממצה את ההגדרה לעיל, אם כי יכול להיות מקור לסבל בפני עצמו. אחד התסמינים הבולטים בהיפוכונדריה הוא שה"היפוכונדר" יטיל כמעט תמיד ספק בתוצאות הבדיקות הרפואיות, יחזור על בדיקות, יחליף רופאים ויתייעץ עם מומחים.

 

העיסוק הכפייתי בבריאות, הפרשנות הקיצונית לסימנים הקטנים, הביקורים הרבים אצל רופאים – כל אלה, ביחד עם הטרדה והדאגה שכרוכים בכך פוגעים בתפקוד של האדם בחייו במידה זו או אחרת, משפיעים על רמת האנרגיה הזמינה לביצוע פעילויות בתחום המקצועי ובתחום הפנאי. לעיתים תלונות על עייפות מלוות בקושי ממשי לתפקד בתחומי החיים המרכזיים.

 

ה"היפוכונדר" מאמין כי הוא אכן חולה במחלה גופנית, כי משהו לא בסדר אצלו, שאם הוא לא יבדוק ויטפל עלול להתרחש משהו נורא אולי הנורא מכל.

 

יוצא אם כך שהתמודדות עם היפוכונדריה אינה פשוטה גם לבנות הזוג או בני הזוג ולמשפחה הקרובה בכלל, עקב העיסוק הרב בנושא הבריאות וההגבלות המעשיות שבאות עם החרדה לבריאות. בדרך כלל יעבור זמן רב ובו בדיקות רבות, הערות של רופאים כי אין ממצאים כמו גם התייחסויות של קרובים ורופאים כי מדובר בעניין נפשי יתקלו בדרך כלל בהתנגדות. בדרך כלל גם יתנהל מאבק פנימי ארוך עד שהאדם ההיפוכונדרי יכיר ויודה בפני עצמו בכך שהוא חולה או שלפחות יש סיכוי שמדובר בעניין נפשי.

 

 

יצירת קשר : טיפול בהיפוכונדריה - חרדת בריאות

 

 

מוכנותו של "היפוכונדר" לטיפול בהיפוכונדריה שלו

 

גם כאשר ישנה מוכנות להכיר בכך שאולי מדובר בעניין נפשי או גם בעניין נפשי, הדבר אינו פשוט וזאת מכיוון שגם טיפול נפשי איננו מביא לתוצאות באופן מידי. החשדנות וחוסר שביעות הרצון המתמשכים מרופאים ואנשי מקצוע אחרים מוביל לחוסר אמון. לכן, חיפוש אחר אפשרות של טיפול עצמי בהיפוכונדריה יהווה נקודת התחלה. ובכל מקרה, בדרך כלל טיפול נפשי, אם יתחיל או יתרחש בהמשך לניסיונות של טיפול עצמי, ילווה בהמשך בדיקות רפואיות.

 

 

ההיפוכונדריה כסימפטום

 

בראש ובראשונה חשוב לדעת כי היפוכונדריה הינה סימפטום שיכול להיווצר מתהליכים נפשיים מגוונים.

 

בחלקים ב - ה  אציג מספר אפשרויות בסיסיות להתפתחותה של היפוכונדריה כסימפטום.

 

 

ב. היפוכונדריה כסימפטום של חרדה

 

אתייחס כאן לשתי אפשרויות, חרדת ציפייה וחרדה כללית שהופכת להיפוכונדריה.

 

1. היפוכונדריה כסימפטום של חרדת ציפייה

 

היפוכונדריה יכולה להתפתח כמקרה פרטי של חרדת ציפייה. ננסה להבין זאת באמצעות ההסבר הבא:

 

פגיעה ודאית ומשנה זהירות

גופו או איברים בגופו של אדם יכולים להיפגע באופן ישיר, אם למשל יושיט את ידו אל תנור אפיה לוהט או ישתמש בסכין חדה לחיתוך ירקות ויחתך. הוא גם יכול להיפגע על ידי כלי רכב אם ינסה לחצות את הכביש בדיוק כאשר מכונית עוברת. אלו הם מקרים ברורים ומובנים מאליהם. אפשר אם כך להבין בקלות הורים ומורים אשר מכוונים ילדים לנקוט משנה זהירות. הם עושים זאת באמצעות הנחיות וכללים שמטרתם למנוע מקרים של תאונות ופגיעה על ידי יצירה של מרווחי בטיחות. במובן הרחב יותר הנחיות הללו ידועות כ"כללי בטיחות".

 

אם כך, לא רק שאין להושיט את היד אל התנור, גם שומרים ממנו מרחק, לא רק שלא חוצים את הכביש כאשר מכונית עוברת, חוצים רק במעבר חצייה ולאחר שישנה ודאות כי הנהג זיהה אותך ובלם את נסיעתו וכן הלאה בנוגע לעניינים אחרים.

 

ממשנה זהירות לחרדה

למשנה הזהירות יש כמובן חשיבות גדולה במניעה של תאונות ופגיעות בגוף. אך היבט, זה ביחד עם התפיסה שנזקים ופגיעות אכן יכולים להתרחש עלולים להוליד את הדאגה ומכאן מרחב הדאגה והחרדה שמשהו רע יקרה פתוח לדמיון.

היבטים אלו, בתמצית, יכולים להביא להופעתה של דאגה מסוג של חרדת ציפייה בסיסית. חרדת ציפייה מפני פגיעות אפשריות כגון מלחמה, תאונות.... וכמובן גם פחד ממחלות. במצב כזה תחושה ראשונית של כאב ראש עלולה לבשר מיגרנה, זיעה קרה היא סימן לאירוע של התקף לב, תנועות כלשהן בפנים הן כבר טיקים ושיעול יכול להעיד על דלקת ריאות.

 

דאגה וחרדה לעומת היפוכונדריה

אבל חרדות שכאלה, אשר מוכרות לחלק גדול מהאנשים, יכולות למצוא מרגוע בדרך זו או אחרת. מתוך הניסיון האישי או על ידי בדיקה רפואית. לא כך אצל "היפוכונדר". "היפוכונדר" מסרב להירגע, מפקפק ברופא או במהימנות הבדיקות ומוצא כל סדק להכניס בו ספק. עד כמה שהדבר יכול להישמע פרדוקסלי, הוא אינו יכול להירגע אם הוא אינו חרד. בעקבות כך יתכנו מקרים של היפוכונדריה קשה.

 

טיפול בהיפוכונדריה שמקורה בחרדה

מדוע אצל אדם מסוים פעילים מנגנונים ותהליכים נפשיים כאלה? מדוע בקרב אנשים מסוימים ישנה נטייה לעמדות פסימיות? מה מקורם של תהליכים נפשיים אלו? מה מעורר אותם? מדוע הם מתמידים? אילו תהליכים נפשיים לא מודעים מעורבים בחרדה ההיפוכונדרית?

שאלות אלה הן חלק ממה שיש לברר במהלך של טיפול בהיפוכונדריה כסימפטום של חרדה, במטרה לגלות את מה שעומד בבסיסה אצל כל אדם ואדם באופן ייחודי ולטפל בהתאם.

 

כמו בחלק מסימפטומים אחרים שיסודם בתהליכים נפשיים לא מודעים, האדם מאמין במידה רבה שהוא חולה, והרי מהי ההוכחה הברורה יותר מאשר מיחושים או כאבים.

 

 

 

יצירת קשר: טיפול בחרדת בריאות

 

 

2. התהוות של היפוכונדריה מתוך חרדה כללית

 

האפשרות להתפתחות היפוכונדריה על פי הדוגמא הקודמת כוללת בתוכה נטייה ברורה או יחסית ברורה של ציפיות חרדה בתחום המודע. היבטים נפשיים שכאלה ניתן לזהות בדרך כלל בקלות אצל אנשים קרובים והם מכונים בתואר הכללי "דאגנים" או "חרדתיים". אנשים אלה מקבלים מידי פעם הערות והתייחסויות ברוח זו מהקרובים, חברים או בני משפחה.

בשונה מהדאגה וחרדת הציפייה המודעת, חרדה יכולה להתפתח בלא מודע ומתוך העדר ניתוב מוצלח של הליבידו לענייני החיים. עודף כזה של ליבידו, ביחד עם עמדות שונות על החיים והיבטים אחרים במערך הנפשי, עלולים להוות קרקע להתפתחות של הפרעות חרדה ואף להתקף חרדה.

 

במקרים שכאלה ישנה בעצם קרקע בשלה להתפתחות חרדה ודי בסיבות קטנות יחסית, כדי שהאובייקט של החרדה ייווצר, במקרה שלנו גופו של האדם והפחד ממחלה ומעבר לה. אם כן, גופו של האדם הופך להיות העניין בהיבט הנפשי ובהיבט הפיזי, הדריכות עולה והרגישות לעצבובים קטנים בגוף עולה יחד אתה.

בדיקות רפואיות חוזרות ונשנות אינן מעלות דבר מה ברור ובהתאם לא יכולה להתבצע התערבות רפואית מוגדת וברורה, למרות התחושות, הדאגות ולעיתים גם כאב שמורגש.

 

הכרה בתחושות הגופניות כנובעות ממקור נפשי

בדרך כלל ישנה הימנעות מההשערה האפשרית כי מדובר בעניין נפשי. דבר כזה יכול להיות מובן לזמן מה, אך כשישנה דאגה בלתי פוסקת ובדיקות רפואיות שאינן מניבות ממצאים לאורך זמן, יש שרופא, חבר או קרוב משפחה יפנה את תשומת הלב לכך שיש לבדוק את הקשר בין הנפש לגוף.

 

ג. היפוכונדריה כסימפטום של אובססיה טורדנית

1. הסבר בסיסי

ננסה להבין כיצד יכולה להיווצר היפוכונדריה כסימפטום של אובססיה טורדנית בשני שלבים.

השלב הראשון הוא הבנה בסיסית של המנגנונים הנפשיים שיוצרים את האובססיה והשלב השני הוא הקשר של מנגנונים אלו להיווצרותה של היפוכונדריה.

 

שלב ראשון – אובססיה יכולה להיווצר כאשר רעיון, עניין או מחשבה מסוימים עולים לרגע קט למודעות ונהדפים מתוך כך שהאדם אינו מרגיש בנוח עם התוכן שעולה בדעתו. התוכן יכול להיות קשור למיניות, אלימות, קנאה ועוד.

תוכן הדברים הללו מלווה בתחושה רגשית מסוימת, התחושה הזו מורגשת ומתוך מהלך של הגנה, הרעיון או המחשבה נהדפים ומודחקים.

 

כל עוד החומר נותר מודחק, יתכנו בעיות מסוימות בתפקוד, קטנות או גדולות, בהתאם לכל מקרה ומקרה. ברגע מסוים, מסיבות שונות של החיים, החומר המודחק עולה חזרה למודע ואז מתרחשת מעין מלחמה פנימית בגלל הקושי להכיל את תוכן הדברים שהודחק, בעוד ההגנה של ההדחקה אינה מתפקדת עוד. תוצאתה של מלחמה זו היא יצירתם של סימפטומים שאפשר לכנות אותם סימפטומים של המחלה.

 

שלב שני – הקשר להיפוכונדריה: אובססיה יכולה להיווצר בנוגע לאספקטים רבים של החיים ואחת מהאפשרויות היא היווצרותה של אובססיה היפוכונדרית.

 

2. הסבר מורחב

היווצרותם של מחשבות ומעשים שניתן לכנותם היפוכונדריים אובססיביים, יכולים להיות לדוגמא תוצאה של שרשרת אירועים ממשיים ונפשיים שיובילו להתפתחות מחשבות טורדניות היפוכונדריות.

 

נראה למשל את שרשרת האירועים הבאה:

במהלך חייו, נתקל אדם באירוע אחד או יותר שבו גופו של אדם אחר, אולי קרוב משפחה, הפסיק לתפקד והאדם נפטר. אירוע כזה יכול להתרחש בפתאומיות כתוצאה מדום לב או אירוע מוחי וגם להתרחש תוך זמן קצר יחסית, למשל כתוצאה של מחלה.

 

מקרה או מקרים כאלה יכולים להעלות מחשבות ותהיות של האדם כלפי עצמו. האם זה יכול לקרות גם לי? שאלות מסוג זה יכולות להיות מלוות בתחושת פחד או האשמה עצמית כי הוא אינו דואג כראוי לבריאותו מבחינת תזונה למשל, פעילות ספורטיבית וכד'.

 

רעיונות ראשוניים אלו, מחשבות התחלתיות שכאלה אינם פשוטים. במקרים רבים האדם איננו יכול להכיל אותן, הוא רוצה להמשיך בחייו ללא הפרעה ומבלי להתמודד עם המחשבות שעלו. מתוך כך, במעשה של הגנה על האגו, המחשבות הללו נהדפות מהמודע.

 

מצב זה יכול להתאפשר ולדמות בריאות נפשית לאורך זמן, אלא שזרעי ההיפוכונדרייה כמחשבה טורדנית כבר נזרעו. במצב הזה משהו מהאפקט נותר. אפקט זה הוא שילוב של התגובה הרגשית והגופנית יחדיו ובדוגמא שנתתי - פחד ו/או תחושת אשמה. האפקט הזה, התחושה הזו יופיעו בהמשך כמשהו לא ברור, משהו מציק.

 

אמרתי קודם שמעשה ההגנה יכול לדמות בריאות נפשית, וכאן זה רק לכאורה. מדוע?

כבר בשלב הזה יהיו סימפטומים קטנים כמו הימנעויות או צורות אחרות של סימפטום. אופיים הבסיסי של הסימפטומים יהיה להרחיק את האפשרות שאותו אדם יפגוש גורמים שישפיעו על עלייתן מחדש של המחשבות שנהדפו. סימפטומים קטנים שכאלה יכולים להיות הימנעות מביקור בבתי חולים בתירוצים שונים, עמדה גלויה כי "צריך לחיות היום כי אי אפשר לדעת מה יהיה מחר" ועוד.

 

בשלב כלשהו, כתוצאה מאירועים אחרים, משבר אחר בחיים או מסיבה שאינה ידועה בתחילה באופן ברור, נסדקת או נפרצת ההגנה והמחשבות שנהדפו בקשר לעצמי חוזרות. בנקודה הזו מתחיל מאבק של האדם במחשבות שיכול להימשך זמן מה ולהוליד סימפטומים חדשים. אחד מהסימפטומים האלה יכול להיות דאגה מתמדת לבריאות הגופנית, בדיקות חוזרות, מחלות מדומות, טקסים שונים ועוד. אלה הסימפטומים שיאפיינו את ההיפוכונדריה של אותו אדם.

 

 

יצירת קשר: טיפול בהיפוכונדריה 

 

 

ד. היפוכונדריה כתוצאה של מחשבות פראנואידיות

 

היפוכונדריה שהיא תוצאה של מחשבות פרנואידיות היא מצב שבו אדם שסובל מכאבים כלשהם באיבר בגוף או למשל מתחושות לא נעימות במערכת העיכול, המלוות בחשש כי מישהו רוצה להזיק לו.

במקרה כזה, כאשר יש לאדם סיבה או נראה לו שיש לו סיבה לפגיעה מצד אחרים, עלולות להתפתח מחשבות פראנואידיות על האפשרות שיפגעו בו.

 

האפשרויות לפגוע באדם הינן כיד הדמיון ויכולות להתבצע בהיבטים שונים של החיים, אך במצבים מסוימים המחשבה הפראנואידית יכולה לקבל צורה של אפשרות לפגיעה בגוף.

 

בימים עברו סבלו מנהיגים גדולים, ביניהם מלכים, מחששות שמא ינסו לפגוע בהם באמצעות הרעלה. בהתאם לכך נקבע תפקיד של טועם, שתפקידו היה לטעום את האוכל טרם הגשתו למלך. עד כמה שהדבר יכול להישמע לא סביר לאדם מן הישוב, הרעלות הן כלי שנעשה בו שימוש גם בתקופה הנוכחית. שניים מהמקרים המפורסמים הם הרעלתו של חאלד משעל על ידי המוסד הישראלי בשנת 1997 והרעלת המרגל הבריטי ובתו בשנת 2018.

 

אם כן, חשש כזה בקרב האחראים על אבטחת מנהיגים קיים למעשה גם כיום ובהתאם לכך ננקטים צעדי זהירות שונים שחלקם מבוססים על ידע וטכנולוגיות חדשים.

 

אדם שסובל מכאב או תחושות שלא נמצא להם מקור ברור מבחינה רפואית מתקשה להכיר באפשרות שמדובר בעניין נפשי במיוחד אם יש נטייה נפשית לחשדנות, ואם בנוסף על כך ישנו סכסוך או מתח עם אחרים. מצב עניינים שכזה אשר אדם מאמין כי מצבו הגופני הוא בעצם תוצאה של אחרים שרוצים לפגוע בו הוא בדרך כלל קשה יותר להתמודדות. מבחינתו לא מדובר בבעיה שלו, מדובר באחרים.

 

ה. היפוכונדרייה כחלק מהתופעות האפשריות בפסיכוזה

 

במצבים של פסיכוזה אנו פוגשים תופעות מיוחדות ובחלק זה אני אתייחס לאפשרות מסוימת מאוד שיתקבל מצב של היפוכונדריה כתוצאה של נטייה או מחלה פסיכוטית.

אתחיל בהסבר מקדים לנושא: בשפה קיימים פתגמים וביטויים רבים שכוללים איברים בגוף, כמו גם אובייקטים אחרים המשמשים בסיס למטאפורות. כך למשל המשפטים הבאים: "היה ראש לשועלים ולא זנב לאריות", "היד עוד נטויה", "מצא חן בעיניה" ועוד.

 

אחת מהתופעות המוכרות במחלות הפסיכוטיות היא התייחסויות של החולה לביטויים באופן מילולי ולא מטאפורי. כלומר, החולה אינו מתייחס לביטוי באופן מטאפורי אלא למשמעות המשפט באופן קונקרטי. התייחסות מהסוג, כלומר להיבט קונקרטי של ביטוי, יכולה במצב רגיל להיות פתח לאי הבנות וגם למצבים קומיים, אך במקרים מסוימים במחלה פסיכוטית התייחסות כזו יכולה להביא לתפיסה כי משהו נפגע באמת בגוף.

 

אציג ואסביר כאן שתי אפשרויות פשוטת לעניין, האחת כוללת שלב אחד והשנייה שניים.

האפשרות לפתח היפוכונדריה בנוגע לאבר מסוים בגוף על סמך משפט, פתגם, אמירה שנאמרה לאדם הוסברה קודם. זאת, ביחד עם מבנה נפשי מסוים וקרקע בשלה להתפתחות מחלה יכולים להביא לאמונה כי איבר מסוים חולה.

 

פרויד מביא דוגמא (69) לבחורה בעלת אבחנה של סכיזופרניה שרבה עם החבר שלה והגיעה לטיפול. היא התלוננה שמשהו אינו תקין בעיניה שהחבר שלה "עיוות את עיניה". בעברית אפשר לחשוב על דרכי ביטוי כמו : "את רואה דברים באופן מעוות", או "את לא רואה בעין יפה את הדברים". מאותה נקודה הבחורה, שלקחה את הדברים באופן מילולי, האמינה שעיניה מעוותות, אמונה, אשר במקרים פסיכוטיים, לא תמיד ניתן להפריך באמצעות ההיגיון. מקרים קיצוניים מסוג זה בהקשר לתפיסה מעוותת של הגוף באים לידי ביטוי במחלת האנורקסיה.

 

בכל אופן, במקרה זה הקשר בין הדברים שהיא החליפה עם החבר שלה והתוצאה שלהם היו גלויים. כאן גם אין ספק למטפלים כי מדובר במקרה שעניינו נפשי.

אך לא תמיד זהו המצב. במקרים אחרים יתכן כי האמירה בנוגע לאיבר הגוף לא התרחשה בעבר הקרוב אלא בעבר קצת יותר רחוק, היתה דגירה מסוימת של העניין ומתישהו עורר טריגר כלשהו רוח חיים בדבר. התוצאה היא שאחד מאברי הגוף הפך לאיבר רגיש או כואב, מבלי שידוע על קשר לעניין נפשי ברור כמו במקרה שתיארתי. לכן, באפשרות זו, מכיוון שהיסוד להתייחסות המילולית לאיבר בגוף נשכח, מתקבלת תמונה קלינית של היפוכונדריה ללא קשר ברור להיווצרותה. משימת הפענוח הופכת להיות חלק מהטיפול.

 

 

יצירת קשר : טיפול בהיפוכונדריה - חרדת בריאות

 

 

ו. טיפול בהיפוכונדריה או טיפול בחשד להיפוכונדריה

 

התמודדות עם היפוכונדריה אינה פשוטה. במקרים רבים האבחנה של היפוכונדריה יכולה להינתן רק בדיעבד, כל עוד לא התגלה מקור גופני או נפשי למיחושים. חשד סביר יותר להיפוכונדריה קיים כאשר האדם מגלה דאגנות כללית וכאשר יש לו היסטוריה ארוכה של אמונה כי הוא סובל ממגוון של מחלות. כמובן שגם היעדר ממצאים רפואיים ברורים יכול לתמוך גם כן בהשערה.

 

כפי שניתן להבין ממה שהצגתי עד כה, היפוכונדריה היא סימפטום שיכול לנבוע מתהליכים נפשיים שונים אשר חלק מהם הצגתי כאן. אם כן, היפוכונדריה יכולה לנבוע מחרדה, מאובססיה, ממחשבות פרנואידיות וגם כחלק ממחלה פסיכוטית.

 

בהתאם לכך, עוד לפני תחילת התהליך הטיפולי, ישנה חשיבות גדולה לתהליך דיאגנוסטי שעל בסיסו יקבע הכיוון הטיפולי. יחד עם זאת, מכיוון שבמקרים רבים אנשים סובלים ממיחושים גופניים ונותר פתח לכך שמדובר בכל זאת במחלה גופנית, נעשה הטיפול הנפשי, בוודאי בשלבים הראשונים שלו, במקביל לבדיקות רפואיות.

 

שינוי העמדה כלפי המצב ושינוי של מה שהאדם מאמין שהוא מצבו הגופני והנפשי איננו דבר שמתרחש בקלות או במהירות. ההבדל המשמעותי הוא שבניגוד לבדיקות רפואיות בלבד, במהלך של טיפול נפשי עם חשד להיפוכונדריה, נעשה גם תהליך של בדיקה של השפעת הנפש על הגוף ולעיתים מתגלים דברים משמעותיים מאוד.