חרדה חברתית | טיפול

 

א. מהי חרדה חברתית?

 

חרדה חברתית היא שם כולל לפחד של מבוגרים, בני נוער וילדים להיות במצבים חברתיים, חשש להשתתף או לקחת חלק בפעילות חברתית וחרדה מפני ביצוע של מעשים ופעולות בחברתם של אחרים. יסודה של החרדה החברתית הוא החשש מפני שיפוט לרעה או דחייה מצידם של אנשים אחרים, אם זה בבית הספר, באוניברסיטה, בעבודה או במפגשים חברתיים אחרים.

 

חרדה חברתית עלולה לפגוע במגוון מצומצם או רחב של תפקודים בעיקר בגלל הרגשה של חוסר אונים והימנעות ומביאה גם לסבל אישי רב שמידרדר לעיתים לייאוש ודכדוך.

 

חרדה חברתית יכולה לכלול גם מקרים של התקפי חרדה בעוצמות משתנות עם ביטויים פיזיולוגים של רעד בקול או גמגום, הזעת יתר, הסמקה, קוצר נשימה, סחרחורת, פעילות מעיים מוגברת ועוד.

 

ב. מהן התופעות הנפשיות וההתנהגותיות המרכזיות בחרדה חברתית?

 

בפתיחתו של חיבור רחב בנושא החרדה (73) מתייחס פרויד לעכבה, כלומר להגבלה בתפקוד ולקשר שישנו בין עכבה לחרדה.

עכבות רבות, הן ויתורים ברורים על תפקוד, מכיוון שביצוע של אותו תפקוד היה יכול להביא להתפתחותה של חרדה. ויתורים בתפקוד יכולים להיות מלאים או חלקיים ולבוא לידי ביטוי בתחומי רבים כמו יחסים רומנטיים, יחסים חברתיים בכלל, לימודים ובתחום המקצוע.

 

עכבות יכולות להיות הגנות רלוונטיות למגוון של חרדות. אנחנו ננסה כאן למקד את מבטינו בחרדה החברתית. אם כך, שני המאפיינים הראשונים שיכולים להיות רלוונטיים לחרדה חברתית הינם חשש מהתפתחותה של חרדה וויתורים על תפקוד בעקבות כך, כמעשה של הגנה.

 

נראה להלן כמה דוגמאות לעכבות בתפקוד, מחיי היומיום:

 

  • הימנעות לדבר בנוכחות מספר אנשים.
  • חוסר רצון לבצע פעולות כאשר אחרים יכולים לצפות בי.
  • נכונות נמוכה ללכת לאירועים חברתיים בכלל.
  • קושי להיכנס למקום שבו ישנה כבר התכנסות של אחרים, כמו להיכנס לשיעור בכיתה או לישיבה באחור, במקום העבודה.
  • קושי גדול לסרב לבקשות או דרישות של אחרים או להביע דעה שונה מאחרים.
  • הימנעות מקיומן של שיחות טלפון בנוכחות אחרים.
  • קושי לשאול על מחיר של מוצרים בחנות, לבדוק את העודף ולבקש החזר אם יש טעות ובכלל לשאול אחרים בנוגע לנורמות בקבוצה חברתית כלשהי, לנהלים בחדר הכושר וכד'.
  • היסגרות והיאטמות במהלך מפגש חברתי ובעקבות כך צמצום הדיבור, דבר שיכול להימשך לאחר מכן שעות או ימים.

 

בכל כל אחת מהעכבות שתוארו יכולים להיות מעורבים מגוון של תהליכים נפשיים לא מודעים, אשר יש להם חלק בפגיעה בתפקוד ויהיה צורך לגלות אותם במהלך של טיפול.

 

בתחום המודע, כל אחת מהדוגמאות הללו לעכבות יכולה שלא להתבצע או להיקטע בתירוצים שונים, אם כבר התחילה ובעצם כך לפגוע בתפקוד בתחומים שונים בחיים. אם בוצע מעשה, תתבצע לעיתים תגובה בדיעבד, כמו מתוך חרטה, שמטרתה ביטול לכאורה או טשטוש של המעשה.

 

ג. מהו הסבל בחרדה חברתית?

 

הסבל בחרדה חברתית נוגע למחשבות הרבות על מה אחרים חושבים עלי בכל מיני הקשרים, אבל גם למחיר היקר שהאדם משלם כתוצאה מהפגיעה בתפקוד, למשל:

 

  • מחשבות על כך שאחרים מדברים עליי, במיוחד בסיטואציות חברתיות אם אמרתי או עשיתי משהו, או אם הסתכלו עליי.
  • ניתוח בלתי פוסק של אינטראקציות חברתיות ומקומי בהן וגם שאלה מרכזית מהדהדת: "כיצד עלי לנהוג?".
  • הרגשה שכל העיניים מופנות אלי, כאילו יש זרקור שמופנה לכיווני.
  • פרשנות של היחס של אחרים אלי כאילו הוא שלילי באיזשהו אופן, למשל: "כועסים עליי בעבודה" או "החברים שלי מאוכזבים ממני".
  • הכאה על חטא בעקבות "טעויות" שבוצעו מול אחרים.
  • עצב מתוך הרגשה שאחרים לא מתייחסים אלי.
  • כוננות ספיגה בנוגע לאפשרות להיות מושפל.
  • דאגה בנוגע לאפשרות שינדו אותי.
  • דכדוך בעקבות דברים שלא מסתדרים לי בהקשר חברתי.
  • תחושה של חוסר אונים ועצב לגבי המצב שלי.
  • עייפות ופגיעה בתפקוד כתוצאה ממחשבות רבות עד כדי חשש לשיגעון
  • סבל כתוצאה מהיעדר פעילות והישארות בבית.
  • קושי שנוגע למצבים של התרחקות מאחרים, הרגשת ניתוק, אדישות וריקנות.
  • רגעים שיש בהם תחושה קשה של בדידות.

 

ד. מהי המורכבות בחרדה בכלל ובחרדה חברתית בפרט?

 

נראה שכל הדברים שצוינו עד כה בנוגע לפגיעות בתפקוד ולסבל שנגרם בעקבות חרדה חברתית הם ברורים והתהליכים מתרחשים בתחום המודע. האמת היא שאין אלה פני הדברים בדיוק.

 

חרדה חברתית מתקיימת על בסיס קיומם של תהליכים נפשיים יסודיים, שחלקם לא מודעים, המהווים את התנאים והגורמים להתפתחות החרדה.

 

הדרך הפשוטה לפגוש את המורכבות הזו נוגעת לאי הרציונליות. במקרים רבים, במיוחד אחרי שהסבל מהחרדה החברתית נמשך לאורך זמן, ולאחר שהתקיימו הרבה שיחות עידוד וניתוחים פסיכולוגיים עצמיים, לאחר שבוצעו ניסיונות "חשיפה" למצבים חברתיים ללא הועיל, מחלחלת ההכרה שלמרות שיודעים שמדובר בתגובות לא רציונליות ולא פרופורציונליות, החרדה החברתית נמשכת. 

כאשר נבחן את המצב נוכל למצוא כמה דברים שירמזו על המורכבות והיעדר ה"היגיון הרגיל" בתופעות של החרדה. היבט אחד הוא למשל שחלק מהעכבות ותחושות החרדה אינן עקביות ולכן קשה לדעת מדוע מופיעה חרדה במצב אחד אך לא באחר.

 

היבט אחר הוא שהתפתחות של חרדה, גם אם לכאורה אין מצב חברתי שעורר אותה, יכולה להיות קשורה לחרדה חברתית. במילים אחרות, חרדה חברתית יכולה להתעורר גם אם אין מצב ברור ומודע שקשור למצבים חברתיים, והרי המחשבה היא שמדובר בחרדה חברתית.

כיצד זה יכול לקרות? דבר זה נובע מהתקות ומקשרים לא מודעים, הרחבות והכללות שנעשות בלא מודע ומביאות לצמצום התפקוד ולהגדלת מספר הגירויים (טריגרים) שיכולים להביא להתפתחות החרדה והתסמינים הגופניים והנפשיים שלה. למעשה, תהליך נפשי כזה יכול להתרחש על ידי השתלשלות תאורטית ודמיונית בלא מודע ולהביא לתוצאה מודעת של בריחה או לתסמינים של חרדה.

 

היבט שלישי הוא שלא כל התפקודים שנפגעים וההשלכות שלהם גלויים וברורים לעיננו. זאת אנחנו יכולים ללמוד אם וכאשר בן משפחה, חבר קרוב, או מטפל יאיר את עינינו בקשר אליהם. הערות כאלה, אם האדם מקבל אותם ממישהו קרוב יכולות להעיר אותו ביחס לעולם שהוא בנה לעצמו. מנגד, הערות כאלה עלולות להתפרש כביקורת, להעמיק את ההתבצרות ולהרחיק אפשרות של טיפול. 

 

ישנם מקרים שבהם מתגלה דבר אבסורדי לכאורה. האדם עצמו שם לעצמו מגבלות, שהפכו זה מכבר לדרכי פעולה, כדי להימנע מאופציה להיתקל באובייקט שיש לו סיכוי לעורר את החרדה. לעיתים ההמצאות הסובייקטיביות הן כה מיוחדות, שהאדם כבר שכח מדוע הוא הגביל את עצמו בביצוע של פעולה כזו או אחרת.

 

ה. מה הקשר בין חרדה חברתית לדימוי עצמי נמוך ולערך עצמי נמוך?

 

מהותם של דימוי עצמי נמוך או ערך עצמי נמוך הוא היחס של אדם לעצמו, בהשוואה לאחרים. להערכה הנמוכה לעצמי יכולות להיות השלכות רבות למשל, חוסר אמונה להצליח להתגבר על אי נעימות חברתית כי "אי לי את הכישורים הדרושים". ערך עצמי נמוך אומר שאני לא שווה הרבה או שכנראה יש בי פגם כלשהו, ואם זה כך אז :"מה יש לי להציע לחברה?". מחשבה מסוג זה עלולה גם להתפתח ולהביא לחשש שחוסר הערך של האדם לכאורה יתגלה. חשש כזה יכול להיות לא פעם זרז להתפתחותה של חרדה בחברה.

 

במקרים רבים העונים להגדרה של ערך עצמי נמוך חסרה אהבה עצמית שיכולה אף היא להשפיע על היכולת להשתלב בחברה, כי:"אם אני לא אוהב את עצמי, אז איך אחרים יאהבו אותי?"

ערך עצמי נמוך, ביחד עם הימנעויות והערכת יכולת נמוכה לבצע שינויים, עלולים להביא ליאוש ולדכדוך ובהיעדר ניסיונות יעילים לעשות משהו, גם להרס עצמי.

 

ו. טיפול בחרדה חברתית

 

המחירים שאדם הסובל מחרדה חברתית עלולים להיות גבוהים מאוד ולפגוע בשלל תפקודים מרכזיים בחיים. יותר מכך, ישנם היבטים מסוימים בחיים שיידחו כלא אפשריים, בין אם זה במודע ובין אם בלא מודע. אם יהיה דיבור עליהם, יעלו לגבי דחייתם תירוצים רציונליים לכאורה. קשיים בתחום הרומנטי, עכבות בתחום החברתי ומורכבויות בתחום התעסוקה יכולים גם להשפיע באופן רחב יותר.

נשאלת השאלה כיצד לטפל בעכבות ובחרדה חברתית?

 

במרבית המקרים יהיו מספר הגורמים להיווצרותה של חרדה חברתית , בדרך כלל שילוב בין ניסיון חיים שהיו בו כישלונות, ייחוסים עצמיים שליליים כתוצאה מיחסם של אחרים, פחדים ותיקים שלא טופלו, אירועים טראומטיים, אידיאלים מרחיקי לכת וביקורת עצמית מחמירה באופן מוגזם. במקרים מסוימים נראה שהתפתחות החרדה מתאפשרת מחוסר יכולת לתת מענה בזמן אמת למצב מסוים רק בגלל שישנו רמז לסכנה אפשרית, אך הבעיה היא שהאדם לא תמיד יודע לומר מהי.

 

הנטייה של רבים במסגרת של "טיפול עצמי" היא לזהות מצד אחד את הגירויים הסביבתיים שמשפיעים על התעוררות החרדה ולהתרחק מהם ומצד שני לשים לב למחשבות ורעיונות פנימיים שפועלים באופן דומה ולנסות לסלק אותם. בשני המקרים ה"הצלחה" חלקית וזמנית ומביאה עימה הגבלות בתפקוד המעשי ומאבקים פנימיים מייגעים.

 

המערך הנפשי הסובייקטיבי הוא מורכב, ולכן אין זה מספיק לדעת על הטעויות ועל הכיוונים הטיפוליים הדרושים מהבחינה התיאורטית. מהלך טיפולי טוב צריך להביא לגילויי של הסיבות הסובייקטיביות למצבו של המטופל, כמו גם יצירה של קרקע לשינוי. על בסיס אלה, ובסיוע המטפל, יוכל המטופל ליצור נקודות אחיזה חדשות ולבנות יסודות חדשים להתנהלות בחברה.

 

נכתב על ידי, איציק לוי

 

פסיכואנליטיקאי, עובד סוציאלי (מ.ר 23671)

 

עוד בנושא חרדה: