You need a newer version of flash

זהות מינית | טיפול

  

א. זהות מינית : הגדרה

 

מהי זהותו המינית של אדם? האם באמת ניתן להגדיר זאת?

 

התשובה לכך היא פשוטה לכאורה : זהות מינית של אדם נקבעת על פי מינו הביולוגי, וכך מי שנולד עם איבר מין זכרי הוא זכר, ילד שיגדל להיות גבר. באופן דומה, מי שנולדה עם איבר מין נקבי (נֶקֶב) היא נקבה, ילדה שתגדל להיות אישה. בחירת פרטנר לקיום יחסי מין היא בהתאם לכך, כל מין אמור לבחור את המין האחר וכך גם תפקידי המגדר שעל כל אחד ואחת להשתבץ בהם.

 

אכן הדברים נראים פשוטים, אבל אנחנו יודעים כי ישנם מקרים בהם אדם נולד עם שילוב של איברים נקביים וזכריים, כך שאפיוני המין הביולוגיים אינם חד משמעיים. תופעה זו נקראת הרמפרודיטיות ובנוסף להופעתה בבני אדם היא קיימת גם בבעלי חיים וצמחים.

 

זהות מינית הנקבעת על פי המין הביולוגי אמורה לקבוע לכאורה גם את נטייתו המינית של האדם, אך המציאות מראה לנו שלא כך הם פני הדברים. אינורסיה (היפוך) הוא מונח שמתייחס לשינוי בנטייה המינית של האדם, כלומר ממצב בסיסי שבו נקבה אמורה לבחור בגבר כאובייקט מיני היא בוחרת אישה וכך גם לגבי הגבר. זהו המצב השכיח לתפיסת ההמוסקסואליות.

 

אך גם כאן נראה שההתייחסות לנושא היא חלקית. ישנם גברים שרואים את עצמם נשים ובעצם ההיפוך שחל בהם הוא לגבי עצמם. בהתאם לכך הם מתנהגים בצורה נשית, כך גם לגבי נשים שחשות עצמן גברים. חלק מהפונים לטיפול עקב קושי להתמקם במרחב שתיארתי משתמשים לא פעם בביטוי "זהות מינית מבולבלת".

 

בכל אופן, ראינו עד כאן שלושה היבטים שהם שונים ממה שיכול להכתיב באופן חד משמעי את הזהות המינית:

 

  • תופעת ההרמפרודיטיות.
  • היפוך בבחירת האובייקט המיני.
  • היפוך לכאורה ביחס לתפיסת העצמי

 

אם כך, מה מאפיין גברים ומה מאפיין נשים? מהי התנהגות גברית ומהי התנהגות נשית?

 

לגברים מיוחסים מאפיינים של אקטיביות כללית ואקטיביות מינית, הם נחשבים הגיוניים אך בעלי יכולת רגשית נמוכה לעומת נשים, הם נוטים לכוחניות ושואפים לדומיננטיות, תחרותיים, עצמאיים או מעדיפים עצמאות, מעשיים, בטוחים בעצמם ובעלי משמעת עצמית גבוהה.

 

נשים נחשבות פסיביות לעומת הגברים, רגשניות ונוטות לאמפטיה, עדינות, הן חושניות, מטופחות ובעלות המעמד של המין היפה, הן נחשבות רכלניות וקנאיות, בעלות יכולת מילולית גבוהה וגם נוטות לרומנטיקניות.

 

אלה הם כמובן רק חלק מהייחוסים הרלוונטיים לגבריות ולנשיות בימינו. אך על פי מה נקבעים העמדה ותפקידי המגדר? האם על גבר להיות ג'נטלמן, מאצ'ו או אולי מטרוסקסואל?

כיצד על האישה לנהוג אם היא שואפת להנהיג? האם זה בסדר, האם זה לא עניין גברי? האם בכלל חייבים להיצמד למגדר ולנטייה מינית מסוימים?

 

 

ב. זהות מינית ומיניות

 

ננסה להיאחז בנקודה נוספת בנוגע לשאלה בעניין הזהות המינית, באמצעות התייחסות למיניות באופן כללי. במאמר אחר בנושא מיניות העליתי בפני הקוראים את שאלת המהות של המיניות. יכולנו לראות כי ההגדרה המילונית למיניות היא יחסי מין בין זכר לנקבה. מצאנו עוד בתנ"ך - בדת היהודית ובנצרות, השואבת ממנה, מוגדרים יחסי המין התקינים ככאלה שמתקיימים בין זכר לנקבה בלבד ומובאים איסורים ברורים שלא לעשות אחרת.

 

הליכה בקו המחשבה הלוגי של הגישה האבולוציונית הביאה אותנו להפתעתנו לתוצאות דומות לאלו שכבר מצאנו במילון ובציוויי הדת.

תחת הנחת הגישה האבולוציונית כי עיקר ההתפתחות של היצורים והצמחים על פני כדור הארץ הן תוצאה של מנגנון ברירה טבעית, מנגנון שסובב סביב מאבק הקיום, הרי שמיניות קשורה לרבייה וזו אפשרית בין זכרים לנקבות.

 

החידוש שהביא פרויד והפסיכואנליזה לתחום המיניות והוא שעבור האדם, מיניות היא פעילות שנעשית לשם הפקת הנאה, להשגת סיפוק ולא בהכרח לרבייה.

 

אצל החי המונע מאינסטינקטים, ההתנהגות המינית נובעת בעיקרה ממחזורי פוריות ומתקופות ייחום שבעקבותיהם מעוררים אינסטינקטים ואלה בתורם מביאים לסדרה של פעולות שסופן בהזדווגות.

לעומת זאת, גורמי ההנעה שפרויד נשען עליהם, בהקשר של ההתנהגות המינית אצל האדם, הם דחפים מיניים המורכבים ממתח גופני ומייצוגים נפשיים של הדחף.

 

הביטוי הייחודי של הדחף המיני בקרב אנשים שונים, הוא בין השאר, מה שיוצר את הגיוון הגדול בתחום המיניות. בהקשר לכך, טבע הפסיכואנליטיקאי ז'אק לאקאן את הביטוי "אין יחס מיני", ביטוי שמציג באופן בוטה את העובדה כי האדם פועל בתחום המיני בכפוף לעולם הסמלי שלו ולא על פי אינסטינקטים.

 

 

ג. זהות מינית ביולוגית

  1. זהות מינית כרומוזומלית

החומר התורשתי באורגניזמים מצוי בגרעיני התא, במולקולות הנקראות כרומוזומים. אצל האדם ישנן 46 מולקולות שכאלה, המסודרות ב - 23 זוגות, 23 שמקורם באב ו – 23 שמקורם באם.

מין העובר אצל האדם, נקבע במהלך ההפריה על ידי סוג המפגש בין תאי הזרע המגיעים מהזכר לביציות המצויות אצל הנקבה.

אצל האישה ישנן ביציות מסוג אחד, כולן מכילות כרומוזום מסוג X ואצל הזכר ישנם תאי זרע משני סוגים: תאי זרע שמכילים את הכרומוזום X ותאי זרע המכילים את הכרומוזום Y.

הפרייה של הביצית על ידי תא זרע שמכיל את הכרומוזום X תביא ליצירת עובר ממין נקבה (XX) ואילו הפריית הביצית בתא זרע המכיל כרומוזום Y תביא ליצירת עובר ממין זכר (XY).

 

ההפריה מביאה ליצור תא הנקרא זיגוטה ובשבועות הראשונים לאחר ההפריה מתרחש תהליך של חלוקת תאים, אשר מגיע קבוצת תאים הנקראת "מורולה" ולאחר מכן, בהגיעו לחלל הרחם הופך לכדור תאים הנקרא "בלסטוציסט".

מקבוצה אחת של תאי הבלטוציסט ייווצר העובר מחד ומקבוצת תאים אחרת ייווצרו שק מי השפיר והשליה ומכאן ימשיך תהליך של התפתחות העובר עד לסיום היווצרות איברי הגוף ומערכות הגוף השונות ובכללן איברי המין והרבייה.

 

מין העובר נקבע למעשה בעת ההפריה, ולאחר מכן בהמשך ההיריון, יתפתחו מערכות הרבייה ואברי המין התואמים את ההפריה הזיגוטית שמהווים את הזהות המינית הכרוזומלית – ביולוגית.

 

התוצאה של התהליך שתואר כאן היא עובר, זכר או נקבה, שהתפתח מרגע ההפריה ומינו נקבע על פי תוצאות ההפריה. לכאורה הזהות המינית הכרומוזומלית מאפשרת שתי אפשרויות בלבד, זכר או נקבה, אולם בפועל אין הדבר תמיד כך.

 

תסמונת קליינפלטר היא דוגמה אחת לכך, מדובר במצב שבו ישנה תוספת של כרומוזום X, אחד או יותר, לצירוף הכרומוזומלי XY . לדוגמא: XXY היוצר 47 כרומוזומים או XXXY היוצר 48 כרומוזומים. צירוף כרומוזומלי כזה מביא להתפתחות של זכר ובחלק מהמקרים יש לכך השלכות שונות ביניהן בעיות פוריות, צמיחה מסוימת של שדיים והיבטים אחרים שמאפיינים התפתחות נקבית כגון מיעוט שיער באזור הפנים ופיזור רקמות שומן על פני הגוף. אבחון מוקדם ומתן מענה רפואי מתאים יכול להביא להפחתה בתופעות הללו.

 

תסמונת טרנר היא דוגמא אחרת להרכב כרומוזומלי לא תקין. בתסמונת זו ישנו חוסר בכרומוזום X השני - בחלקו או במלואו, כלומר מצב של X ללא כרומוזום X נוסף, היוצר, אם אין פגיעה אחרת, סך של 45 כרומוזומים.

העובר המתפתח הנו ממין נקבה וההשלכות של החוסר בכרומוזום הן פגיעה במערכת הרבייה ושל השחלות בפרט וכן השלכות הנוגעות להתפתחות של תפקודים אחרים של הגוף.

 

 

  1. זהות מינית שיסודה במערכת הרבייה ואברי המין 

מערכות הרבייה של הנקבה ושל הזכר בקרב מרבית היונקים כוללות איברי מין פנימיים וחיצוניים המאפשרים יחד את מהלך ההפריה ולאחר מכן את התפתחות העובר.

 

מערכת הרבייה הנקבית

 

מערכת הרבייה הנקבית כוללת את השחלות, הרחם, החצוצרות, הנרתיק והפות. השחלות הן בלוטות בגודל של פרי קטן כמו שזיף או משמש אשר מפרישות את ההורמונים הנקביים ובהן גם מבשילות הביציות. החצוצרה משמשת להעברת הביצית מהשחלה ולמעשה משמשת גם מקום מפגש עם זירעונים ובעצם את מקום ההפריה. לאחר ההפריה מגולגלת הביצית המופרית מהחצוצרה אל הרחם להמשך התפתחות העובר.    

 

מערכת הרבייה הזכרית

 

מערכת הרבייה הזכרית כוללת את האשכים, בלוטת הערמונית ובלוטת נוזל הזרע, נוזל הזרע והפין שדרכו עובר צינור הזרע עד לשופכה.

תאי הזרע מיוצרים באשכים ומבשילים ביותרת האשך. בעת קיום יחסי מין עוברים תאי הזרע, דרך צינור הזרע, לשופכה ומשם מתאפשרת פליטה שלהם, ביחד עם נוזל הזרע שיוצר בבלוטת נוזל הזרע ובערמונית.

 

  1. זהות מינית הורמונלית

בחלק הקודם הזכרתי את בלוטות המין הייחודיות לנקבות ולזכרים. ככלל בגוף האדם מספר בלוטות שהן איברים פנימיים המייצרים חומרים ומפרישים אותם לתוך הגוף או מחוץ לגוף.

לבלוטות השונות ישנם תפקידים רבים ונודעת גם חשיבות גדולה לתפקודן התקין והמדויק. לענייננו כאן נזכיר את בלוטת המין הנקבית, למעשה בלוטות – הן הן השחלות, המהוות חלק מהזהות המינית הנקבית. השחלות מפרישות לגוף את ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון. האשכים הם בלוטות המין הזכריות ולעניין ההורמונלי, מייצרים ומפרישים בעיקר את ההורמון טסטוסטרון.

 

 

ד. זהות מינית – התנגשות בין היסודות הביולוגיים לתשוקה ולמגדר

 

זהות מינית הוא מושג. המושגים הם חלק מהאמצעים שבעזרתם אנו בונים את תפיסתנו על העולם וככלל, הנטייה של בני האדם היא לראות בהם דבר מוגדר ומוגמר.

מהבחינה הדתית ישנם זכרים, אצל בני אדם אלה שבבגרותם יקראו גברים ובדומה לכך ישנן נקבות אשר בבגרותן יקראו נשים.

בהמשך לקו זה, הזהות המינית של הגבר והאישה אינם מוטלים בספק, לכל מין יש את המין המשלים והזיווג ביניהם מוביל לרבייה בדרך הטבע.

גם אם מהבחינה הסטטיסטית, מצב העניינים בימינו, תואם במידה רבה את התפיסה הזו, הרי שלאורך השנים היו תמיד גם היבטים אחרים לזהות המינית. היבטים שאינם עונים להגדרת המיניות הבסיסית זכר = גבר , נקבה=אישה.

 

בהקשר הביולוגי ראינו כי יכולות להיות מורכבויות שונות הן בהקשר הכרומוזומלי ובבני אדם מסוימים אפילו היווצרות של איברי מין של שני המינים. יחד עם זאת, לגבי אלה תמיד ניתן לטעון שמדובר בטעות גנטית שאינה מלמדת על הכלל.

 

עניין זה מחזיר לקדמת הבמה את השאלה, האם וכיצד ניתן לקבוע את זהותו המינית של אדם מסוים?

 

כפי שכבר הזכרתי כאן והרחבתי במאמר בנושא מיניות, אנו שבים לכך שהנטייה המינית והזהות המינית עמה הן חלק מעולמו הסמלי והגופני של אדם ואינן מבוססות בהכרח על מינו הביולוגי של האדם. ההתנגשות בין המין הביולוגי לתפיסת הזהות המינית עלולה ליצור לאדם ולחברה התמודדויות לא פשוטות.

 

בעיות והתמודדויות הנוגעות לזהות מינית

 

"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם" (בראשית א, כז)

 

בעיות והתמודדויות של בני נוער ומבוגרים בנוגע לזהות המינית מבוססים ביסודם על כל סטייה ממה שנחשב לתקן של הזהות המינית, אשר בסיסו הוא הלימה בין המין הביולוגי לתפיסת המגדר העצמית וכן לתשוקה מינית למין השני.

בהתאם לכך, עבור האדם שאיננו ממוקם בנורמה, ישנן בעיות והתמודדויות התלויות מאוד בו ובחברה בה הוא חי ולהיחשב, לעיתים גם בעיני עצמו, כבעל "זהות מינית מבולבלת".

ההתמודדויות הללו כוללות לעיתים חוסר בהירות לגבי הנטייה המינית ובלבול לגבי הזהות המינית וכמעט תמיד מדובר גם בהתמודדות אישית, משפחתית וחברתית.

חשוב לציין כי מורכבות העניינים יוצרת לעיתים בלבול בין מין למגדר וזהו חלק מהעניין.

 

נראה כאן, באמצעות כמה מושגים והגדרות, את המצבים אשר עלולים ליצור בלבול וקושי להתמקם בשדה המיני והחברתי. לפני שנתחיל, חשוב מאוד להדגיש כי המושגים וההגדרות הללו הם כלי עזר שמאפשרים להציג את המורכבות של הנושא. אנו עוסקים כאן למעשה בקשיים של אנשים להגדיר את עצמם, להזדהות או להשתייך והמשימה שניצבת בפני כל אחד היא למצוא את דרכו. 

 

טראנסקסואליות

 

תחושת השתייכות למגדר ו/או למין השני בניגוד למין הביולוגי המולד. תפיסות כאלה יכולות להופיע כבר בילדות המוקדמת וכוללות בדרך כלל מספר מאפיינים בולטים:

  • ניסיונות מגוונים להשתייך למין/למגדר השני באמצעות ביגוד, תספורת, גינוני התנהגות וכד'.
  • בניית קשרי חברות עם חברות או חברים אליהם מעוניינים להשתייך.
  • תחושה של ניגוד ילד בגוף של ילדה או לחלופין ילדה בגוף של ילד.
  • פנטזיות ודמיונות על היות האדם בדמות חדשה התואמת את השאיפה הנפשית.
  • הצנעה או הסתרה של סממנים לאברי המין המסגירים את המין הביולוגי.

 

הומוסקסואליות

 

האדם אליו נמשכים מהבחינה המינית הוא בן אותו מין.

בחברה המערבית החילונית של ימינו הומוסקסואליות נחשבת פחות ופחות להפרעה מהבחינה החברתית.

יחד עם זאת, עדיין ישנן התמודדויות רבות להומוסקסואלים בשדה האישי והמשפחתי ובכלל בכל הנוגע לזכויות ומעמד חברתי.

 

 

ביסקסואליות

 

באופן כללי, יש לרובנו נטיה לחשוב במונחים בינאריים, כלומר במונחים של כן ולא, יש או אין ובהקשר המיני - סטרייט או גיי. בשנים האחרונות, מסיבות של התפתחויות חברתיות והתפקחות מגישה זו, ניתן לשמוע שוב ושוב את מושג ה"רצף".

כיצד זה קשור לביסקסואליות?

מסתבר שיש אנשים שיכולים להימשך ולהתאהב בגברים וגם בנשים ולהיות עימם ביחסים של אהבה ומיניות. יותר מכך, לכל אדם כזה יש את המאפיינים הייחודיים לו, אשר משפיעים עליו להימשך ולהתאהב בכל אחד מבני המין הזהה או האחר. שאלה זו יכולה להיות פוטנציאל למורכבות גדולה יותר, כאשר ישנה על הפרק בחירה בבן זוג או בבת זוג למטרת חיים משותפים.

 

 

ביג'נדריות

 

ההגדרה של ביג'נדרים נוגעת לאנשים שחשים ומאמינים כי הם אינם נשים או גברים מהבחינה המגדרית אלא שהם בעלי שני המגדרים. בהתאם לכך הם יכולים לשנות את זהותם המגדרית מעת לעת.

 

ג'נדרקוויריות

 

ישנם אנשים שאינם חשים בנוח עם ההגדרות המגדריות: ילד או ילדה, גבר או אישה. למעשה יש קושי להזדהות עם מגדר מסוים וישנה תנועה בין הזדהות עם מגדר מסוים ועד למצב של זרות ביחס לזהות מגדרית כלשהי.

 

 

ה. טיפול בנושא הזהות המינית 

בעיות בזהות המינית עלולות להביא למצוקה גדולה מאוד והדבר בולט מאוד בקרב בני נוער, אך לא רק.

 

טיפול בהקשרים של הזהות המינית הוא בעיקרו מתן אפשרות למטופל לבצע תהליך שיאפשר לו להתמקם בשדה המיני וכמו כן לטפל בהשלכות שיש להתמקמות הזו מהבחינות השונות של התפקוד בחייו. ביחס שלו לעצמו, בקשריו עם משפחה וחברים במקום העבודה ועוד.

 

במילים פשוטות יותר, הכוונה לכך שאדם יוכל "למצוא את עצמו" בהקשרים שדנו בהם עד כה ולטפל בהשלכות של ההיבט המיני על חייו באופן כללי.

 

יחד עם זאת, חשוב לשים לב כי הזהות המינית הוא מושג שיש להיזהר בו בדיוק כפי שיש להיזהר במושגים אחרים הנוגעים להזדהויות. מצד אחד ההזדהות היא חלק ממה שעושה אותנו שייכים לקבוצה מסוימת אך מצד שני יש בהשתייכות סכנה לאבד היבטים סובייקטיביים. אחת מהבעיות בהקשר זה היא תווית הזהות שמוצמדת לאדם או שהוא מצמיד לעצמו בטעות, תווית שתופסת מקום מרכזי, אולי גדול מידי.

 

לכן, נשאלת השאלה כיצד למצוא את הדרך הסובייקטיבית הנוגעת למיניות, במיוחד כאשר ישנן התנגשויות בין יסודות כפי שתיארתי קודם- התנגשות בין יסודות ביולוגיים לתשוקה ולתפיסה מגדרית וקונפליקטים בין אמונות ותפיסות של האדם. אלה יכולים להיות רחבי היקף או לעיתים קונפליקטים ממוקדים בינו לבין עצמו או בינו לבין סביבתו.

 

 

 

 

עוד בנושא מיניות: