You need a newer version of flash

טיפול פסיכולוגי לחרדים

לשם מה זקוק אדם לטיפול פסיכולוגי, מאילו סיבות עשוי אדם חרדי להזדקק לטיפול פסיכולוגי? אילו בעיות וקונפליקטים רלוונטיים לטיפול פסיכולוגי לחרדים? אתייחס כאן למספר נושאים. (תמונה: פיקו דנה, מתוך אתר פיקיויקי)

א. רקע

 

"שִׁמְעוּ דְּבַר-ה', הַחֲרֵדִים אֶל-דְּבָרוֹ" (ישעיהו, סו ה).

התנועה החרדית החלה את דרכה לפני כמאתיים שנה ובניגוד לתפיסה הסטראוטיפית בנוגע לחברה החרדית כקהילה שהיא מקשה אחת, המציאות היא שהעולם החרדי הנו מורכב וכולל רבדים רבים, תוצאה של פיצול שהחל לפני כמאה שנה.

 

הזרמים בעולם החרדי רבים וחלק גדול מהאנשים החרדים אינם מכירים את כולם. כל זרם בחברה החרדית מקפיד על היבטים שונים של עשיית מצוות וקודים של לבוש, אך המשותף להם באופן כללי הוא הקפדה גדולה על שמירת תורה ומצוות. אלה הם חלק מהדברים שמקשים לעיתים על היחיד.

 

לכאורה, מסלול החיים המוכתב לאדם החרדי הנו ידוע מראש ויכול למנוע תעייה ואובדן דרך, אך כפי שנראה בהמשך הדברים אינם כל כך פשוטים.

 

עבור הבנים המסלול הוא:

 

  • מסגרות של תלמוד תורה
  • ישיבה קטנה
  • ישיבה גדולה
  • נישואין ולימוד תורה כאברך בכולל.

 

עבור הבנות המסלול המרכזי הוא:

 

  • חינות בבתי ספר של "בית יעקב" או דומיו.
  • בית ספר על יסודי לבנות
  • לימודי תעודה או לימודים אקדמיים.
  • השתלבות בשוק העבודה כמפרנסת עיקרית.

 

 

 ליצירת קשר לטיפול / יעוץ ראשוני - לחצו כאן

 

 

ב. טיפול פסיכולוגי לחרדים | בעיות והתמודדויות בתחום הלימודים

 

מסלול הלימודים והתעסוקה כפי שתואר לעיל מוצג אמנם בפשטות אך מכיל בתוכו התמודדויות וקשיים רבים. אחת התופעות המרכזיות איתם מתמודדים נערים ומשפחותיהם היא נשירה ממסגרות הלימוד. ההקפדה הרבה על לימוד והישגים מצד אחד ומערכת חינוך שברובה מציגה קו נוקשה מצד שני, יוצרים עבור יחידים שאינם מסוגלים לעמוד בכך קשיים וסבל רבים. לכך מצטרפים ניסיונות של ההורים להפעיל את השפעתם להצלחת הנער ולשמירה על שמה הטוב של המשפחה בכלל ובהקשר של שידוכים בפרט, והרי לך מצב רב לחצים על הילד או הנער הצעיר.

 

עבור אוכלוסייה מיוחדת, חרדים החוזרים בתשובה, תופעת הנשירה עלולה להיות שכיחה יותר, מאחר ובנוסף להתמודדות בתחום הלימודי ישנם גם קשיים של התאקלמות והתחברות, כמי שנחשבים במקרים לנחותים במעמד החברתי.

 

ניסיונות ההתמודדות עם נערים ונערות שנמצאים על סף נשירה אינם נעשים תמיד מתוך תפיסה חינוכית וניסיון של "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ.." (משלי כב ו). בשונה מתחומי הלימוד המגוונים המוצעים בחברה החילונית, ההיצע לתלמיד שאינו מוצא עצמו דל. במצבים קיצוניים נשלחים נערים צעירים לפנימיות בחו"ל למסגרות סגורות ובתנאי משמעת מחמירים.

 

מוסדות הלימוד הטובים בישראל מעוניינים לשמור על רמה לימודית גבוהה ולהחזיק בשורותיהם תלמידי ישיבה שנוהגים על פי כללי המקום ומכבדים אותו. כמובן שבדרך זו נשמר שמה הטוב של הישיבה. בהתאם לכך, מידת הסובלנות כלפי תלמידים סוררים היא מוגבלת מאוד וכך יוצא שתלמיד בישיבה קטנה או בישיבה גדולה עלול למצוא את עצמו מסולק מישיבה אחת ואחריה ישיבה נוספת וכך הלאה.

 

השתלשלות עניינים שכזו נודעת בקהילה ויש בה כדי לפגוע בערך העצמי. הקושי לקבל תמיכה ועזרה במצב כזה עול ליצור תחושה של ריחוק ממוסדות הקהילה והמשפחה, בדידות ואובדן דרך שכרוך בהם סבל רב.

 

 

ג. השלכות של הימנעות מקשר עם החברה החילונית | התמודדות עם השפעות מהחברה החילונית

 

באופן כללי הגישה הנטייה בחברה החרדית היא לכיוון של סגירות. בהתאם לכך פועלים מנהיגים בקהילה, ברמות שונות, בדרך של טיפול בנושאים שונים בתוך הקבוצה. החברה החרדית מטפחת ערכים של עזרה הדדית וגמילות חסדים, אך יחד עם זאת היא אינה יכולה לעמוד לגמרי בפני עצמה. הגישה שמנחה את מנהיגי הקהילה וחבריה להמעיט בקשר עם החברה החילונית מביאה לכך שתופעות בעיתיות לא מטופלות באמצעות כלים העומדים לרשותן של הרשויות במסגרת החוק.

 

לפיכך, מקרים של אלימות במשפחה ומעשים קשים אחרים, חלקם פליליים בתחום המיני, אינם מועברים בהכרח לטיפול המשטרה ומערכת המשפט. במצב כזה נער או נערה, איש או אישה שנפגעו עלולים להמשיך לראות את הפוגע חופשי להסתובב מבלי שיורחק ויבוא על עונשו. במקרים אחרים יכול הנפגע או הנפגע להיפגע פעם נוספת על ידי החברה שרואה בהם אשמים, פתיינים. דבר זה עלול ליצור מצוקה וסבל גדולים.

 

היבט אחר קשור לניסיונות של החברה החרדית להימנע מהשפעות של החברה החילונית המתירנית, העומדות בניגוד לאיסורים ולקודים המקובלים בה. על פי גישה זו נתלות מודעות בכניסה לשכונות חרדיות אשר מזהירות נשים מללכת בלבוש לא צנוע, בהתאם לכך מושחתים אמצעי פרסום שיש בהם "תועבה", ישנו איסור על נערים ונערות להסתובב באזורים חילוניים שלא לצורך, נאסר כמובן השימוש בטלוויזיה וגם הומצא לשם כך הטלפון הכשר.

 

בימינו, קשה עד בלתי אפשרי לחסום כליל את החשיפה של אדם חרדי לעניינים בחברה החילונית ולעיתים יש שאספקטים מסוימים בה מעוררים עניין מצד אחד ושאלות לגבי ההתנהלות בתוך הקהילה. אחד מהאמצעים הננקטים בחברה החרדית לחיזוק החברים בה היא נטיעת תחושה של ייחודיות וערך גבוה, לעיתים עד כדי ביטול וזלזול באנשים החילוניים. עבור אדם החרדי שיכול לראות מבעד לסטראוטיפים, יכול דבר זה ליצור קונפליקט. מילא, ההתייחסות לגויים כנחותים, אבל בחברה החילונית מדובר ביהודים. כמובן שגם לכך יש פתרונות, אך לא אכנס אליהם כאן. הנקודה העיקרית בחלק זה הם הספקות שיכולים להתעורר אצל אדם חרדי בנוגע להיבטים מסוימים בחייו והעדר הסכמה לבטל באופן גורף כל היבט בחברה החילונית שבה הוא מסתייע פעמים רבות בתחומי החיים המגוונים.

 

ד. טיפול פסיכולוגי לחרדים ולחרדיות | תכנים ומאפיינים בסיסיים בהפרעות שונות

 

במובן מסוים טיפול פסיכולוגי לחרדים אינו שונה מטיפול פסיכולוגי לאוכלוסייה אחרת בכך שתכני ההפרעות שלו קשורים לעולם החברתי והתרבותי בו הם חיים.

לדוגמא, תחושות אשמה בקרב תלמידי ישיבה קשורים במידה רבה לאי עמידתם באידאליים הלימודיים שמציבים להם בוקר וערב בישיבות ובחיק המשפחה. הפרעת אובססיה כוללת בתוכה במקרים רבים טקסים שמשולבים בהם תפילות שחוזרות על עצמן , חרדה יכולה להיות קשורה לאי מילוי מצוות כהלכה וכך הלאה.

 

בקרב נשים, המצופות לגלות איפוק רב עוד יותר מגברים, ודאי בנושאים שהצניעות יפה להם, ישנם ביטויי מצוקה, סימפטומים גלויים, המסתירים מאחוריהם אמת אחרת. במקרים רבים ביטויים של כאבים ומיחושים שונים בגוף אינם אלא מצוקות נפשיות, לעיתים מודעות, אך לא תמיד, שאינן מוצאות פתרון בכלים העומדים לרשות האישה או האדם הבודד והאיסור לבטא בקול את הדברים יכול להעצים את המצוקה והבדידות.

 

 

ליצירת קשר לטיפול / יעוץ ראשוני - לחצו כאן

 

 

ה. קושי להכיר בצורך טיפולי במישור הנפשי

 

טיפול פסיכולוגי לחרדים איננו יוצא לפועל במקרים רבים מאותה סיבה שעד לפני שנים לא רבות אנשים חילוניים לא הלכו לטיפול נפשי. בעבר הלא רחוק המילה "משוגע" היתה יכולה להיות מוצמדת בקלות למי שהלך לדבר עם הפסיכולוג. במקרה הפחות גרוע יכול היה לדבוק בו כתם של אדם ש"משהו לא בסדר אצלו" וכמעט בכל מקרה הפנייה לאיש המקצוע לוותה בתחושה של בושה וש"אף אחד לא ידע".

 

אפשר לומר שהתפיסה הזו נכחדה בחברה החילונית וישנה הבנה כי אפשר להיעזר באנשי מקצוע בתחום של הטיפול הנפשי ללא חשש שידבק באדם רבב, לפעמים אפילו להיפך – אדם שעושה כך יכול להיתפס כמי שדואג לעצמו ושואף לחיות חיים בריאים וטובים גם במישור האישי וההתפתחותי.

 

כאמור, אין הדבר כך החברה החרדית, לא ברור גם במה יכול לסייע איש המקצוע שהאדם עצמו לא יכול לפתור לכאורה לבדו או בהכוונת הרב. למרות זאת, חל אט אט שינוי בעמדה הזו. עדיין, פנייה למטפל, ודאי אם הוא חילוני, מלווה בחששות רבים שיש להתגבר עליהם ולא תמיד הדבר מתרחש.

 

ו. מדוע להיעזר באיש מקצוע ? מדוע טיפול יכול לסייע וגם קצת על חששות מטיפול

 

ככלל פניה לאיש מקצוע נעשית כאשר היכולות והכלים האישיים אינם יעילים מספיק והאדם נקלע למצוקה, לעיתים גם למשבר שפוגע באופן חמור ביכולת לתפקד. פגיעה בתפקוד יכולה להיות בתחום הלימודים, בחיי המשפחה, החבר האו העבודה.

 

במקרים אחרים מדובר בהפרעות שמתעוררות באופן משמעותי כמו חרדה, דיכאון, אובססיה או תסמינים של פוסט טראומה בעקבות אירוע או אירועים בכלי משמעות גדולה לאדם שחווה אותם.

 

כמו בכל תחום בחיים, לאדם שאינו מקצועי יכולים להיות ידע או יכולת מסוימים, אך לרוב אין הם משתווים ליכולת ולידע של איש מקצוע ובעל ניסיון. הדבר נכון בתחום של הוראה, בתחום תיקוני הרכב, טכנאות המחשבים וגם הרפואה והבריאות הנפשית.

 

לאדם שסובל וחסר את הכלים להתמודד או לשנות את המצב שהוא נמצא בו, חסר פעמים רבות את הכלים כיצד לחזור לעצמו, לטפל בעצמו או לצאת מהמצב המשברי. לכן כמו ביתר התחומים, הפניה לאיש מקצוע יכולה לתת הזדמנות לשנות את מה שהאדם לא הצליח לעשות לבדו.

 

ולמרות כל זאת יכולים להיות חששות. חששות מטיפול פסיכולוגי עבור האדם החרדי יכולים לנבוע מהשערה על התנגשות אפשרית בין ערכי הדת לערכים המוחזקים לכאורה על ידי המטפל או קושי לומר דברים שנחשבים בגדר איסור. אלה הם כמובן עניינים רגישים שיש לטפל בהם בתבונה.

 

 

טיפול פסיכולוגי לחרדים: לטיפול / יעוץ ראשוני - לחצו כאן  - קליניקה בקרבת בני ברק 

 

עוד בנושא טיפול נפשי: