You need a newer version of flash

טיפול פסיכולוגי בתל אביב

שלום, שמי איציק לוי ואני עוסק בטיפול נפשי באוריינטציה פסיכואנליטית בקליניקה בתל אביב. באתר שלי, שאתם גולשים בו כעת, יש מאמרים רבים שמחולקים לשתי קטגוריות בסיסיות: •מאמרים תיאורטיים ומושגים בפסיכואנליזה. •מאמרים הנוגעים לבעיות, הפרעות וסימפטומים כגון : אובססיה, פוסט טראומה, דיכאון, נושאים הקשורים לזוגיות ומאמרים רבים אחרים. .אתם מוזמנים לקרוא, ליצור קשר או לשלוח שאלה..

 

תמונה: חן חייק, מתוך אתר פיקיויקי

 

 

בטקסט שלפניכם אציג מספר נקודות הנוגעת לטיפול פסיכולוגי בתל אביב ואעלה מספר שאלות על הקשר של טיפול למקום בו הוא מתרחש. אתייחס להשפעת התרבות המקומית ולנגיעה האפשרית של היבטים בטיפול לתרבות באופן כללי יותר.

 

א. טיפול פסיכולוגי בתל אביב | המיקום לא רלוונטי

 

טיפול נפשי הוא בראש ובראשונה עניין ייחודי הקשור למערך הנפשי של מי שפונה לטיפול ולדרך בה ניגשים לעבודה.

הדבר החשוב ביותר עבור המטופל בתחילת הדרך הוא מתן מענה לפנייתו, פעמים רבות מסתבר שהניסוח של הבעיות, של הסימפטומים, הוא לא תמיד פשוט. כלומר, יודעים שישנה בעיה או בעיות, אך לא תמיד מצליחים לנסח אותן בבהירות. פעמים רבות זהו שלב ראשוני בעבודה הטיפולית.

 

בהקשרים הללו, שהם הקשרים מקצועיים גרידא, אין כמובן ולא אמור להיות קשר לנושא של מיקום הטיפול, אך אין זה מן הנמנע כלל שלסימפטום נפשי יש קשר למקום שבו האדם חי את חייו.

 

מקום הוא במקרים רבים גם עניין של תרבות ולבעיות שמהם סובל אדם מסוים יכול קשר הדוק לסביבה התרבותית שבה הוא חי.

 

 

ב. כמה מילים על תל אביב

 

מה ניתן לומר על תל אביב, מה אפשר לומר על טיפול פסיכולוגי בתל אביב דווקא? כמובן שלא ניתן להתכחש להקשר התרבותי שנקשר עם שמה של העיר הגדולה מבחינות רבות. אדגיש כאן עניין מיוחד שרלוונטי לתקופתנו ותפס תאוצה בשנים הראשונות של שנות האלפיים. אמנם, לעיר תל אביב היה את הייחוד והערך שלה מבחינה תרבותית הרבה קודם לכן, אך בשנים האחרונות היא הפכה להיות "מדינת תל אביב" או "הבועה התל אביבית". לביטויים אלו שמהעבר השני שלהם נמצאת ה"פריפריה" מצטרפות דעות קדומות והכללות, ללא ספק יש בחלקן גם יסודות של אמת.

 

על התל אביבים נאמרו דברים קשים: על יציאתם מהעיר במלחמת המפרץ למשל ("עריקים"), היא נחשבת למעוז של השמאל מהבחינה הפוליטית וגם למנותקת לכאורה מיתר "העם".

מצד שני, העיר נחשבת למובילה עולמית בתחום הבילויים, מרכז לקהילה הלהט"בית, עיר מרכזית בכלכלה ולא נשכח גם – העיר העברית הראשונה.

היחס אל תל אביב ביסודו הוא דו ערכי ומשקף את הדברים שציינתי כאן. מצד אחד הערכה על הצלחתה ורצון לקחת חלק בהצלחה ומצד שני עוינות שנובעת מהתדמית האליטיסטית של תושביה.

 

מנתונים שנאספו במחקרים שונים נמצא שתל אביב כמרכז וערי הלוויין שסביבה מרכזים חלק משמעותי מאוד מהחברות המובילות במשק הישראלי בתחום התקשורת, תעשיית ההי-טק, עריכת דין, מסחר ועוד. מתגוררים בה גם חלק גדול מאוד מאנשי האקדמיה וגם שיעור גבוה של רופאים ביחס ליתר חלקי הארץ.

כיצד כל זה קשור לטיפול פסיכולוגי בתל אביב?

 

ג. טיפול פסיכולוגי בתל אביב או טיפול מקצועי באשר הוא

 

כמעט תמיד נרצה לקבל את השירות הטוב ביותר, את המוצר הטוב ביותר, את איש המקצוע הטוב ביותר... את הדבר הטוב ביותר. ללא ספק שמה של העיר הולך לפניה והיא גם אחד הרכיבים במה שקובע את הרושם ממה שיש בה. ואכן, ישנה סבירות גבוהה שאפשר להשיג בה את הטוב ביותר. מסתבר שאנשי השם מתמקמים אף הם בערים גדולות ומרכזיות. זיגמונד פרויד - אבי הפסיכואנליזה, פעל בוינה, רופא הילדים והפסיכואנליטיקאי דונלד וינקוט עבר להתגורר ולעבוד בלונדון וז'אק לאקאן – פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי עבד בפאריז.

אז כן, יש משהו שמושך גם את אנשי השם למרכזי התרבות אך ברמה המעשית אין באמת צורך להיכנע לכך ללא סיבה מוצדקת. עבור האדם היחיד, הדבר החשוב ביותר הוא לפגוש איש מקצוע טוב.

 

ד. תל אביב, ישראל ומדינות אחרות

 

מנקודת מבט מערכתית ומדינית, טיפול נפשי בכלל הוא גם עניין של תרבות. עד לפני מספר שנים, מי שהלך לפסיכולוג בהחלט יכול היה להיחשב "משוגע", בעוד שכיום הדבר נחשב במרבית המקומות כמקובל ורצוי בעת הצורך לכל אחד.

אם נרחיב את המבט, הרי שתרבות מקומית עשויה לתת את הטון ולהשפיע על האינדיבידואל גם לגבי היחס לטיפול הפסיכולוגי. כך למשל בחלק ממדינות דרום אמריקה כמו ארגנטינה או ברזיל נחשבות הפגישות עם הפסיכולוג כדבר מקובל מאוד וכדרך שנעשית בה שימוש לצורך שיפור איכות החיים וההתפתחות האישית.

 

בישראל לעומת זאת, בהשפעת הפסיכולוגיה האמריקאית, החלק הארי הולכים הפסיכולוג מתוך מצוקה שנתפסת או מוגדרת כנקודתית ובהתאם לכיוון התרבותי הזה נגררים גם אנשי מקצוע להציע תכניות טיפול שלא יכולות תמיד לעמוד במבחן המעשה. הכיוון התרפויטי והמענה הטיפולי חשוב מאין כמוהו, אך ניסיונות למקד את הטיפול בסימפטום ולא בשורש הבעיה יוצרים כבר היום בעיות רבות. המרכזית שבהן להערכתי היא כישלונות טיפוליים רבים ומעבר של מטופלים ממטפל למטפל מתוך אמונה שניתן לטפל בהצלחה בסימפטומים באופן ישיר. בסופו של דבר מתקבלת תוצאה לא מוצלחת מהבחינה התרפויטית ויחד עמה גם אכזבה של המטופל, עד למצבים של ייאוש של המטופלים. וזאת, מבלי לדבר על הפגיעה הרוחבית באמון של המטופל באנשי המקצוע.

 

 

לעיתים, על מנת שטיפול יוכל להתאפשר בצורה מוצלחת נדרשת סבלנות מסוימת ונכונות לדעת ולחקור עניינים נפשיים אישיים במובן של "דע את עצמך". המשפט הנצחי הזה נאמר על ידי הפילוסוף היווני סוקרטס ואציין כאן כמה נקודות בקשר לכך:

 

  • דע את עצמך כחלק מתהליך הריפוי וממה שיכול לאפשר אותו. לדעת את עצמך זה לתת הזדמנות להקשיב לעצמך. בהתאם לכך, בטיפול הפסיכואנליטי ניתן ערך רב לדיבור, למילים שיוצאות מהפה ועשויות לתת רמזים בנוגע ללא מודע.
  • דע את מאפיינך והיסודות שלהם כדי שתוכל לחולל בהם שינויים. כאשר ישנה רטיבות בקיר, לא מספיק לשים טיח ולצבוע, צריך לאתר את מקור הנזילה ולטפל בו.
  • דע את עצמך מתוך אהבת הידע והרחבת הדעת.
  • דע את עצמך כדי שתוכל ללכת בעקבות תשוקותיך ולא בהכרח אחרי הרוב. לאי ידיעה של המאווים הפנימיים ולהעדר צעידה בכיוונם זה יש מחירים.

 

ה. השפעות תרבותיות על פניה לטיפול פסיכולוגי

 

הסיבות לפניה לטיפול פסיכולוגי הן כמובן אישיות, אך גם את אלה לא ניתן לנתק מהמקום, מהסביבה החברתית כפי שכבר ציינתי בחלקים הקודמים. בחברה הישראלית חלו שינויים רבים, מחברה דמוית חמולות משפחתיות ומסגרת תמיכה קרובה של המשפחה לחברה שיש בה ריחוק שמוביל לעיתים גם לניכור ותחושת בדידות.

תחושות אלה בתורן, תורמות מצד אחד להכרה של האדם הבוגר, כי נדרשת בניה של חיים עצמאיים ומצד שני גם גורמות סבל שהאדם מחפש דרך להתמודד אתו.

עבור אנשים דתיים, חלק מההתמודדות נעשית על ידי הכלים והמסגרות שהדת מציעה, אך עבור האדם החילוני נדרשת לרוב התמודדות אחרת וכשהדבר אינו צולח, בולטים במיוחד סימפטומים של חרדה, דכדוך ומועקה .

 

"מנוס מחופש" (1941) הוא שמו של ספר שכתב על ידי הפסיכולוג החברתי אריך פרום. בספר זה פרום מנסה לעמוד על תופעת החרדה הרווחת בתקופה המודרנית לאחר הנפילה של המשטרים והתרבות של ימי הביניים ושל משטרים טוטליטריים שבאו אחריהם. משטרים מלוכניים ומשטרים טוטליטריים התבטאו בשליטה רחבה בחלק גדול מאורחות החיים של היחיד וצמצמו את חופש הפעולה.

 

בתקופה המודרנית התרחבו מאוד חופש המחשבה, חופש הפעולה וחופש הביטוי המקודש כל כך. לעומת זאת, בתקופה של משטרים חשוכים האדם היה עסוק בהתמודדות עמם ויכול היה להאשים את השלטון במצבו.

לטענתו של פרום, חופש הפעולה שנוצר כתוצאה מהתרחבות המשטרים הדמוקרטיים וזכויות האדם במדינות המערביות הביא עימם גם קושי להתמודד מול שפע האפשרויות והאחריות שיש לאדם על גורלו.

 

אליבא דה פרום בנקודה זו יכול האדם לבחור במסלול לקראת "חופש חיובי" (65) : "הוא יכול להתייחס לעולם באופן ספונטאני בתחום האהבה והעבודה, ולבטא בכנות את כישוריו הרגשיים, החושניים והתבוניים." המסלול השני הוא ויתור על החופש ובריחה שיש עימה שימוש במנגנוני מנוס נפשיים שבנויים על פי רוב על פעילויות מבניות או כפייתיות.

פרום מציין שלושה מנגנונים כאלה:

 

  • "סמכותנות" – עיקרה הוא כניעה והליכה אחרי כוחות חיצוניים שונים תוך אמונה שאין ביכולתם להשפיע על חייהם.
  • מנגנון נוסף שפרום מציין הוא "הרסנות" ולא ארחיב לגביו כאן.
  • המנגנון השלישי הוא "תואמנות אוטומאטית" – "אם לנסח זאת בקצרה, היחיד מפסיק להיות הוא עצמו. הוא מאמץ לגמרי את סוגי האישיות שמציעים לו הדפוסים התרבותיים ולפיכך הוא הופך להיות דומה בדיוק לכל אדם אחר, וממלא את הציפיות של אחרים."

 

בהתאם לכך, שכיחות תופעת המועקה בימינו משפיעה על האדם למסור את חירותו ובעצם עשותו כך הוא מסתכן בתחושת חרדה על כך שויתר על תשוקתו האישית. מסירת החירות המוכרת כיום היא לרודנים מסוג אחר כמו "הטכנולוגיה" שאחד מביטוייה הוא הדבקות בסמארטפון והיא באה לידי ביטוי גם בנטייה לפתוח באופן כפייתי את היישומים הבולטים בימינו כמו כמו פייסבוק וווצאפ, אינסטגרם ודומיהם. ועוד לא דיברתי על אינסוף התמכרויות, כמו מזון וסמים המהווים לעיתים, אף הם, סוגים של ניסיונות למצוא מקלט.

 

ו. אפיון של טיפול פסיכולוגי בתל אביב | האם הדבר אפשרי ?

 

כל ניסיון לעשות הכללה בנוגע לטיפול פסיכולוגי מחטיא את המהות של הטיפול שביסודו הנו ייחודי ורלוונטי לכל מטופל ומטופל ואין זו המטרה כאן. גם ניסיון לנסח בצורה טובה מאפיינים לכאורה של מטופל שמתגורר בתל אביב או משהו לגבי מאפיינים של טיפול פסיכולוגי בתל אביב מצריך ביצוע מחקר חברתי נרחב שיכול אולי לשמש גורמים רלוונטיים בשירות הציבור.

 

הדיון כאן נסב סביב ההשפעה שיש לתרבות על הסובייקט ועל חלקה בסבל שלו, בסימפטומים שלו. בחיבורו "תרבות ואי הנחת שעמה" פרויד מתייחס לשלושה מקורות יסודיים של סבל מבחינת האדם: מהגוף עצמו, מכוחות הטבע ומהיחסים שבין בני האדם (66)

 

היחסים בין בני האדם הוא כמובן נושא גדול ובחלק זה אנסה לציין מספר מאפיינים חברתיים- תרבותיים שלהערכתי נותנים את אותותיהם ומשפיעים על יצירה של סימפטומים בנפשו של האדם היחיד. ניקח לדוגמא מצבים קיצוניים שיוצרים השפעות חברתיות על קבוצות ועל יחידים כמו מלחמה - דוגמא בולטת לכך היא מלחמת וייטנאם והחברה האמריקאית. בישראל בולט הסכסוך עם הפלסטינאים וההשלכות השונות של כך למשל על היחסים בתוך החברה הישראלית.

 

מדיניות ממשלתית וחוקים יכולה להשפיע גם הם על קבוצות שלמות באוכלוסייה בהקשרים שונים של החיים, ערכים ואידיאליים משפיעים גם הם על חייו של כל חברה בקהילה, בן אם באופן ישיר או בעופן עקיף. אחד המאבקים בשנים האחרונות הוא מלחמה שמתנהלת נגד אידיאל היופי הנשי שמוצג על ידי בחירת נשים מסוימות כמודל ליופי. על כך יש להוסיף שאין מסתפקים בכך וגם נשים שניחנו בנתונים מסוימים באופן טבעי עוברות "שיפוץ" דיגיטלי, זה המכונה "ריטוש". ההשלכות של אידיאל זה על הדימוי העצמי של נשים רבות, על מחלה כמו אנורקסיה הם רק חלק מההשפעות הללו.

 

ז. עידן של גלובליזציה ותרבות מקומית

 

בעידן של גלובליזציה זה אולי קצת מצחיק לדבר על טיפול פסיכולוגי בתל אביב כמשהו ייחודי, אבל עדיין, עבור קבוצות מסוימות באוכלוסייה ויחידים בה, חיי הנפש נגועים בעניינים של התרבות בימינו ותל אביב מכילה וגם מייצגת מאפיינים מסוימים באופן קיצוני. השאלה שנשאלת היא, האם ניתן להצביע על מאפיינים תרבותיים בולטים של העיר ולקשר שלהם לתסמינים נפשיים שיש עימם סבל.

אם כן, למרות שבסופו של דבר השאלות הקליניות הן ייחודיות, נשאלת השאלה מהם ההיבטים התרבותיים המשמעותיים שיש בהם בכדי להשפיע על יחידים, אולי על רבים.

אפשר לומר שכבר ציינתי כמה.

 

ההגדרה הבסיסית שפרויד הציע למושג תרבות היתה :"סך ההישגים והמבנים החברתיים שמבדילים את חיינו מאלו של אבות אבותינו החיות ואשר משרתים שתי מטרות – להגן על האדם מפני כוחות הטבע ולהסדיר את היחסים בינם לבין עצמם"(67).

 

בימים שבהם צמחה הפסיכואנליזה באירופה, ההגבלות המיניות, במיוחד על נשים, היו חלק מההשפעה התרבותית על היחיד, בדיוק כפי שהדבר ממשיך להתקיים בימינו בחברות אחרות.

התפתחות הגילויים הפסיכואנליטיים התרחשה בד בבד עם ההכרה בכך שהגבלות אלה על הדחף המיני ועל האפשרות להביאו לידי ביטוי בצורה טובה, יצרו בסופו של דבר סימפטומים. המחלה הבולטת היתה ההיסטריה והסימפטומים הבולטים היו כאבים ותופעות אחרות בגוף שלא נמצא להם מקור אורגני (שקשור למחלה באיברי הגוף) אלא יסוד נפשי.

 

אם הגבלה תרבותית הביאה ליצירת מחלה, הרי שאלו שמיהרו לקפוץ למסקנות הסיקו שהגבלות תרבותיות אחרות אף הן משפיעות לרעה על האינדיבידואל ולפיכך יש לעשות כל שאפשר על מנת לבטל את ההגבלות או לצמצם אותם מאוד. במילים אחרות לבטל או לצמצם את מה שהיה לקוי בתרבות.

 

אין ספק כי יש היגיון בכיוון זה של מחשבה. ואכן בחלוף מאה שנים ויותר השתנה מאוד היחס לנושא של המיניות בחברה המערבית כתוצאה מגורמים שונים שלא כאן המקום לנתח אותם. אך, אי הנחת מהתרבות לא הסתיים כתוצאה משינוי זה, אם כי הוא בוודאי הקל על רבים. נוסף על כך, יש להביא בחשבון כי שינוי זה הוא חלק משינויים רחבים יותר בתרבות שהולידו התמודדויות אחרות עבור היחיד.

 

ח. השפעת התרבות על רבים, מציאת דרכים ופתרונות ייחודיים

 

ראינו קודם כיצד דווקא קריסתם של המוסדות הטוטליטאריים שהביא עמו הפחתה עצומה של ההגבלות על היחיד הביא ל"מנוס מחופש" כפי שהגדיר אותו אריך פרום.

אני אעצור כאן את הפיתוי העומד בפניי לקשור בין מאפיינים תרבותיים נוספים בערים מרכזיות בעולם ותל אביב ביניהן. זאת כדי שלא לומר משהו כללי מדי על טיפול פסיכולוגי בתל אביב, במיוחד מפני החשיבות שנוגעת להשפעה התרבותית על כל אדם ואדם שאותה יש לברר באופן ספציפי.

כן אדגיש כי התרבות אינה רק חוקי מדינה או עיר, אלא גם חוקים לא כתובים כמו נורמות וקודים של התנהגות שעבור רבים מהווים מקור לסבל. אך לא רק ההגבלות והחוקים עלולים לגרום לסבל, ערכים של כסף והדוניזם יכולים להביא עמם בעיות אחרות.

בעת הזו, השפעה על התפקוד, כתוצאה מתחושת ערך עצמי נמוך, יכולה בוודאי להיות מועצמת לנוכח הבלטה של הערכים שציינתי קודם לכן. אך גם סימפטומים של חרדה, דיכאון וגם אובססיה נושאים מאפיינים התואמים את התקופה, כמו גם קשיים במציאת בן זוג לנוכח האפשרויות הבלתי מוגבלות לכאורה.

 

עבור האדם היחיד שהושפע השפעות שונות משחר ילדותו, מבני משפחתו ומוריו, מחבריו ומאמצעי המדיה בתרבות, מאלה שסייעו לו ומאלו שפגעו בו, אלה שתפס במודע ואלו שנקלטו באופן לא מודע, עבור היחיד ניצב האתגר למצוא את דרכו שלו. 

 

עוד בנושא טיפול נפשי: