You need a newer version of flash

טיפול פסיכואנליטי

 

נתחיל בהתייחסות כללית: הטיפול הפסיכואנליטי מאפשר לטפל בבעיות, בקשיים, בסימפטומים שמהם סובל האדם על ידי גילוי של הלא מודע בחיי הנפש.

אך מהן בעיות ? מהם סימפטומים ? מהו הלא מודע ומהי בעצם נפש ?

הקוראים את התכנים המצויים באתר יוכלו למצוא בו ודאי חלק מהתשובות ואתם מוזמנים לעשות כך.

 

מהו טיפול פסיכואנליטי בימנו?

במהלך השנים מאז נולדה הפסיכואנליזה, עסקו פסיכואנליטיקאים בטיפול במגוון עצום של בעיות נפשיות אינדיבידואליות אך התייחסו גם להיבטים חברתיים שנגזרו מהתיאוריות הפסיכואנליטיות. תיאוריות אלו פותחו בתחילה רק על ידי פרויד ובהמשך

גם על ידי תלמידיו וממשיכי דרכו.

טיפול פסיכואנליטי בימינו
הטיפול הפסיכואנליטי יסודו כאמור בגילוי הלא מודע וזאת, על פי שיטה טיפולית ראשונית שהתגלתה והתבססה בסוף המאה ה—19.

יש לומר, מאז ועד היום, נקודת הפתיחה לתחילת הטיפול הנה בעקבות סבל, בעקבות משהו שנכשל, שלא הולך. לעיתים מצטרפת לסבל גם שאלה של האדם לגבי עצמו. מה שהשתנה במהלך השנים הם המאפיינים של נקודת הפתיחה לטיפול והשתנו גם היבטים מסוימים בטיפול.
ואכן, בחלוף הזמן, כתוצאה משינויים ותוספות בתיאוריות, תמורות בתרבות, שינויים במקורות הסבל הנפשיים של האדם והיווסדותן של אסכולות שונות השתנתה גם השיטה והפכה לפרקטיקה טיפולית.
בחלק זה אנסה להתייחס למספר היבטים שיש בהם כדי להדגים חלק מהשינויים הללו. 

 

 

טיפול פסיכואנליטי - לחצו כאן ליצירת קשר

 

 

הסימפטומים

בראשית, פסיכואנליטיקאים טיפלו בעיקר במי שחלה בהיסטריה, מה שנהוג לכנות כיום "מחלה פסיכוסומטית", כלומר בעיה גופנית שמקורה בנפש.
בהמשך התרחבו תחומי הטיפול למחלות נפשיות אחרות כמו פוביות, אובססיות ותופעות נפשיות הקשורות ביסודן כמו מחשבות טורדניות.
בשלבים מאוחרים יותר החלו פסיכואנליטיקאים לטפל בהצלחה גם בחולים בסכיזופרניה על גווניה השונים.
יחד עם זאת, כבר בשנותיה הראשונות ובמקביל לטיפול במה שמוגדר מחלה נפשית, טיפלו פסיכואנליטיקאים בקשיי חיים שונים, החל מבעיות שבהם נתקלו ילדים, כמו המקרה המפורסם של "הנס הקטן" – פוביה אצל ילד בגיל 5, וכלה בהתמודדויות נפשיות של בוגרים בכל גיל נוגעים לאספקטים שונים בחיים.

אם בתחילת ימיה הגיעו לקליניקה בעיקר פונים הסובלים מסימפטומים כפי שצוינו לעיל הרי שעם השנים השתנו והתרחבו גם סיבות הפניה לטיפול. חלק ניכר של הפניות לטיפול נפשי כיום נעשות מתוך רצון לפתור בעיות על מנת להשיג איכות חיים טובה יותר ולאו דווקא מתוך רצון לטפל בסימפטומים שהיו יכולים להיות מוגדרים בעבר כמחלה.
יותר מכך, בעידן שבו "חיפוש עצמי" הנו מאפיין של התרבות ומביא אנשים לנסוע לארצות מרוחקות במטרה לפגוש תרבויות אחרות שיאפשרו להם לפגוש משהו בעצמם, בתקופה שבה ישנן שפע של קבוצות רוחניות שמטרתן גילוי של העצמי, מציעה הפסיכואנליזה לאדם אפשרות להתנסות בהיכרות אינטימית ביותר עם עצמו, עם הלא מודע שלו, עם בחירותיו, עם יחסיו לאחרים ולעצמו וזאת תוך חתירה אחר ההיבטים הייחודיים לו.
העבודה הזו שנעשית בדיבור, היא כזו שמלווה בגילויים ואפקטים.

 

הטיפול הפסיכואנליטי כפרקטיקה הקשורה לחברה

מי שפונה לטיפול מטופל באופן אינדיבידואלי. ואכן, הטיפול הפסיכואנליטי הוא עבור היחיד, זה שמגיע לטיפול, לכאורה במנותק מהחברה. אך זוהי אשליה בלבד.

 

בהקשר לכך כותב פרויד במאמרו "פסיכולוגיה של ההמון ואנליזה של האני" (1921)

 

"נכון הדבר כי הפסיכולוגיה של היחיד עוסקת באינדיבידואל וחוקרת את הדרכים בהן הוא חותר לסיפוק של דחפיו. אך רק לעיתים רחוקות, תחת תנאים יוצאים מן הכלל הפסיכולוגיה של היחיד יכולה שלא להביא בחשבון את יחסיו של היחיד עם אחרים. בחיי הנפש של היחיד מעורבים אחרים באופן בלתי נמנע, כמודל, כאובייקט, כגורם מסייע, כיריב. כך, שממש למין ההתחלה, הפסיכולוגיה של היחיד באופן המורחב אך בעל היגיון מוצדק לחלוטין, היא בו זמנית גם פסיכולוגיה חברתית.
יחסיו של היחיד עם הוריו ועם אחיו ואחיותיו, למושא אהבתו, לרופא שלו, למעשה כל היחסים שעד כה היו הנושאים הבולטים של המחקר הפסיכואנליטי, יכולים להיחשב כתופעה חברתית." 

 

הפסיכואנליזה, למרות שיש החושבים כך, לא אמרה את מילתה האחרונה. פסיכואנליטיקאים עוסקים בשאלות תיאורטיות ופרקטיות הנובעות מההיבטים של התרבות האקטואלית לאורך כל שנות קיומה של הפסיכואנליזה וממשיכים לעשות כך גם כיום. דווקא רבות מהביקורות שנשמעות כלפי הפסיכואנליזה הן אלה המבוססות על היעדרה של התעדכנות ביחס לשינויים שחלו בה.

 

סטריאוטיפים הנוגעים לטיפול הפסיכואנליטי

כמו כמעט בכל עניין שיש לו נגיעה חברתית, גם ביחס לפסיכואנליזה ישנן דעות קדומות. זיגמונד פרויד המציא את הפסיכואנליזה ופיתח אותה במשך תקופה של למעלה מארבעים שנה. הוא כתב מאמרים במגוון עצום של נושאים ואלו שבאו אחריו הוסיפו, חידדו ופיתחו.

הספה בקליניקה של פרויד
ובכל זאת, ישנם מספר נקודות שכמו נדבקו לפסיכואנליזה, אף שהן לא בהכרח אקטואליות או הכרחיות לטיפול הפסיכואנליטי, לא בעבר וגם לא לזה של ימנו.
אתייחס למספר שאלות המופנות אלי תדיר בנושאים הללו:

 

האם המטופל באנליזה שוכב על הספה  ?

 

בחדר הטיפול יש כסא ויש ספה והטיפול יכול להתקיים כך וגם כך. שכיבה על הספה הינה זכר לתקופה של העיסוק של פרויד בהיפנוזה שקדמה לפסיכואנליזה. אז, הסתייע פרויד בלחיצה על מצחו של המטופל השוכב על הספה ועודד אותו להיזכר בהיבטים הקשורים לחייו ורלוונטיים לטיפול. נוסף על כך, רופאים בכלל, אז וגם כיום מזמינים את החולים המגיעים אליהם לבדיקות לשכב על המיטה שבחדר הרופא כדבר שבשגרה. הפסיכואנליזה שצמחה מהרפואה ועל ידי רופא קשורה לכך גם בקשר היסטורי זה.
פרויד במאמר מ-1913 מסביר כי הסיטואציה הטיפולית בה המטופל שוכב על הספה היא העדפה אישית שלו מאחר והיה לו קשה לעמוד בכך שבמשך יום עבודה שלם מטופלים יביטו בו. בנוסף על כך הוא היה ער לכך כי הבעות פניו עלולות להפריע לדברי המטופל או להשפיע עליהם ורצה להימנע מכך.
שכיבת המטופל על הספה, ללא קשר עין עם האנליטיקאי, הפכה לפיכך לאפשרות אותה הציע פרויד לתלמידיו. אפשרות אך לא עניין שבחובה.

 

האם טיפול פסיכואנליטי מתקיים 5 פעמים בשבוע ?

 

ה'תדמית' הזו של הטיפול הפסיכואנליטי נולדה בימי פרויד וראשית הטיפול הפסיכואנליטי ואכן היתה לה אחיזה במציאות. אולם, גם בתקופה ההיא ועד היום מטופלים רבים שלא על בסיס נוסחא זו. כיום, טיפולים רבים מתקיימים על בסיס פגישה שבועית. אך יותר פגישות או פחות, העניין מתקיים על פי הצרכים הטיפוליים, רצון המטופלתאום פגישה והכוונת האנליטיקאי. דוגמא לקבוצה מיוחדת בהקשר זה היא סטודנטים בתחומי הטיפול המגוונים הנמצאים בשלבים שונים של חיפוש והכשרה ומבקשים לעשות אנליזה ולהגיע מספר פעמים בשבוע. עבור אלה עשוי אף להתאפשר טיפול פסיכואנליטי מוזל. ישנם שמנסים לעשות כיום אבחנה בין טיפול פסיכואנליטי, פסיכותרפיה פסיכואנליטית וטיפול דינאמי. נדמה לי כי ניסיון שכזה להגדיר מראש את מה שיקבע את אופי הטיפול יכול רק להזיק. אכן ישנן הכוונות חריגות, אך בעיקרו של דבר, טיפול שמתאים למטופל בהתאם לדיאגנוזה ולמהלך הפרקטי – הוא הדבר שצריך להתוות את הכיוון.

 

 

 

האם נכון הדבר שטיפול פסיכואנליטי נמשך שנים רבות ?

 

אנליזה אכן יכולה להימשך מספר שנים אך הטיפול הפסיכואנליטי נעשה בהתאם לכל מקרה ומקרה. משך הטיפול איננו נקבע מראש והוא יכול להימשך מספר מצומצם של פגישות, חודשים בודדים וגם מספר שנים. פסיכואנליטיקאים עובדים אמנם בקליניקות הפרטיות, אך רבים עובדים גם במרפאות ובמוסדות בקהילה -  עם ילדים, מתבגרים ומבוגרים ומבצעים התערבויות טיפוליות נקודתיות .

גם כאן, בנושא משך הטיפול, מתקיים הדבר באופן ייחודי לכל אחד, אלא שהאילוצים המוסדיים מביאים לכך כי ישנן הגבלות על משכו של הטיפול שיסודן בצורך לתת מענה טיפולי לאוכלוסייה גדולה.

 

ניתן לקרוא עוד על הטיפול הפסיכואנליטי בשאלות ותשובות.

 

 

 

טיפול פסיכואנליטי - לחצו כאן ליצירת קשר