You need a newer version of flash

טיפול נפשי - Psychical Treatment

 

מהו טיפול נפשי או טיפול פסיכולוגי ? נוכל להניח כנקודת מוצא כי טיפול נפשי מכוון להשיג הטבה עבור הנפש הסובלת. ננסה לבדוק אם ההגדרה הזו ממצה.

 

מכר שלי איבד לאחרונה חפץ בעל ערך רגשי רב. הוא איבד עט ציפורן מיוחד במינו אותו הוא קיבל מאביו לפני שנים רבות. הוא נעצב מאוד והתייסר ברגשי אשמה עצמית על כך שלא שמר עליו היטב.

ר' סיפר לי שבת זוגו עודדה אותו מאוד. "זה מצחיק", הוא אומר לי. "אחרי שחיפשתי כל כך הרבה והבנתי שכנראה איבדתי את העט, מצב הרוח שלי היה באדמה, אבל כמה מילים שלה הצליחו להעלות אותי מהתהום".

ועכשיו, אם ניקח את ההגדרה הראשונה לטיפול הנפשי שמופיעה בתחילה האם לא נוכל לומר שדברי העידוד של בת הזוג היו בגדר של טיפול פסיכולוגי ?

נבדוק בכיוון נוסף. אדם סובל מאובססיה, הוא חש עצמו נאלץ לעשות מעשה מסוים, לטפוח פעמיים על משקוף הדלת בכל פעם שהוא עובר דרכו, שאם לא כן חרדה בלתי נסבלת מתפתחת בקרבו. התדירות הגבוהה שבה הוא נאלץ לעשות את המעשה הכפייתי בבית ובמשרד בו הוא עובד מטריפה אותו וכל דברי ההרגעה של ידידתו הטובה לא מצליחים להקל, אלא במעט, את תחושת הסבל שלו. הדבר הזה מעסיק אותו ומטריד אותו והוא אינו מצליח לפתור את העניין או ולהבין לפחות את הסיבה למעשיו. ההתעסקות בזה שואבת חלק ניכר מהאנרגיה הנפשית שלו ופוגעת בתפקוד שלו בעבודה, בקשריו החברתיים וביכולתו להנות. לדבריו, המצב הנפשי שלו לא טוב.

 

טיפול פסיכולוגי | טיפול נפשי – מתי ללכת ? 

מתי ללכת לטיפול נפשי ? מהדוגמאות שהובאו אפשר לחשוב שמדובר בעניין מובהק, בהחלטה שיכולה להתקבל באופן חד משמעי. במקרה הראשון ברור כי מדובר בעניין כואב אך חולף ואל הדוגמא השנייה אפשר להתייחס ממש כאל מחלה המצריכה טיפול פסיכולוגי.

טיפול נפשי - מתי להתחיל ?

 

המציאות אמנם מזמנת לנו מקרים בהם אין לנו ספק לגבי ההחלטות שיש לקבל, אבל מנגד קיימים מקרים רבים בהם אנו מוצאים את עצמנו מתלבטים, משתהים, חושבים. "התחום האפור" מכנים את זה. במרחב הזה מצויים כל מיני עניינים מציקים אך לא תמיד דחופים מאוד כמו בעיות בתחום התזונה, התלבטויות בנוגע לקריירה המקצועית, תחושה של איכות חיים לא מספקת, קושי בקשרים חברתיים או בקשר זוגי, דימוי עצמי נמוך, התמכרות לטלוויזיה, מחשבות טורדניות ונושאים רבים אחרים. 

 

תחום הביניים הזה ממחיש את הייחודיות של כל אחד ואחד, בין אם זה בנקיטת פעולה, הזנחה או התלבטות אינסופית בנוגע לשאלה מה לעשות בקשר לכך. במקרה זה, ההחלטה לגבי טיפול נפשי דומה לנקודות הכרעה אחרות בחיים. ובכל זאת, אפשר לומר כי בקשר לטיפול נפשי כלל אצבע יוכל לסייע באזור המעורפל והוא עניין החזרה. איזו חזרה ? החזרה של הסבל בעקבות הסימפטום.

 

למה הכוונה ?

 

אם זה נמשך, קורה לכם שוב ושוב, אם העניין לא מוצא את פתרונו, אם הדבר מקבל מענה, נשכח ותחתיו מופיעה צרה חדשה, כנראה שהגיע הזמן לעשות מעשה.

 

 

טיפול נפשי - ליצירת קשר לחצו כאן

 

 

טיפול פסיכולוגי | טיפול נפשי – מה זה בעצם ? 

טיפול נפשי הוא עבודה שנעשית על בסיס חילופי מילים בין המטופל למטפל על מנת להביא להטבה בחיי הנפש, וכאשר הטיפול מנוסח ככזה עולה השאלה ביחס לקסם שיש במילים. במאמר שכותב פרויד תחת השם "טיפול נפשי" – Psychical Treatment ב-1905 הוא כותב: "המילים הן כלי עבודה מהותי של הטיפול הנפשי. ההדיוט יתקשה להבין, ללא ספק, כיצד ניתן לסלק הפרעות פתולוגיות של הגוף והנפש רק על ידי מילים. הוא ירגיש שמבקשים ממנו להאמין בקסמים והוא לא יטעה בהרבה, כי המילים שאנו עושים בהן שימוש בדיבור היום יומי אינן כי אם קסם שכוחו הידלדל" (21).

מעבר לכך, בחדר הטיפול מדוברים לרוב דברים אינטימיים מחיי המטופל וחילופי הדברים נעשים במסגרת של מה שעשוי להיות קשר מיוחד ומורכב שבין מטפל למטופל, אשר מהווה בסיס לטיפול וחלק מהטיפול עצמו.

יחד עם כל זאת, ישנם גם דברים נוספים כמו המערך הנפשי של המטופל – עמדותיו, חלומותיו, תשוקותיו וגם, הבעיה או הבעיות הספציפיות מהן הוא סובל והזמן שהדבר נמשך, מידת נכונותו לקחת חלק בעבודה, ההיסטוריה הפרטית שלו ועוד.

מצדו של המטפל יש את הגישה הטיפולית ממנה הוא פועל, הידע שלו, נסיונו וגם ההיבטים הייחודיים לו. על בסיס כל אלה ועוד מתקיימות הפגישות הטיפוליות במטרה לחולל שינוי בר קיימא בחייו של המטופל.

 

  

טיפול פסיכולוגי | טיפול נפשי – מתי זה התחיל ? 

מתי התחילו רופאים ומטפלים לתת טיפול נפשי ? נראה מספר נקודות ציון בהיסטוריה האנושית שלפני כמה אלפי שנים:

 

א. טיפול נפשי בקרב עמי קדם - טיפול נפשי היה ללא ספק חלק אינטגרלי מהרפואה המאגית של העמים הקדומים אף כי ודאי שלא התייחסו אליו ככזה. אולם בפועל, לחשים, מילות קסם וטקסים היו משולבים בשיקויי מרפא למיניהם. המטרה של הרופא-מכשף השבטי היתה לסלק את השדים והרוחות הרעות שנכנסו לגופו של החולה. אם כן, לא היתה זו הגדרה של מצב נפשי לא טוב, אלא גורמים שנכנסו לגוף ויש לסלקם.

 

ב. טיפול נפשי בתנ"ך – בתנ"ך אנו מוצאים רמזים ראשונים בלבד להתמודדות עם מצב נפשי לא טוב, למרות שהבעיות הנפשיות לא היו זרות לעם ישראל של אותם הימים. גם בתקופת התנ"ך נעו טווח הבעיות מדאגות שאפשר להתגבר עליהם בעצה טובה ועד לשיגעון. אך, טיפול נפשי לא מקבל התייחסות מפורשת וניתן רק לקרוא על עניינים עקיפים בהקשר זה:

 

* עצה טובה - בזקנתו של דוד המלך מתעורר אדניהו, אחד מבניו ופועל על מנת לרשת את מקומו. נתן הנביא אשר יודע כי המלוכה הובטחה לשלמה, בנה של בת שבע פונה אליה בדבר עצה : " וַיֹּאמֶר נָתָן, אֶל-בַּת-שֶׁבַע אֵם-שְׁלֹמֹה לֵאמֹר, הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ, כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן-חַגִּית; וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד, לֹא יָדָע. וְעַתָּה, לְכִי אִיעָצֵךְ נָא עֵצָה:  וּמַלְּטִי, אֶת-נַפְשֵׁךְ, וְאֶת-נֶפֶשׁ בְּנֵךְ, שְׁלֹמֹה. לְכִי וּבֹאִי אֶל-הַמֶּלֶךְ דָּוִד, וְאָמַרְתְּ אֵלָיו הֲלֹא-אַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲמָתְךָ לֵאמֹר, כִּי-שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל-כִּסְאִי; וּמַדּוּעַ, מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ" (מלכים א א, יג'-יד').

 

* מה לעשות כשדואגים – אנו מוצאים בספר משלי הכוונה כיצד לפעול כשמתעוררת הדאגה: " דְּאָגָה בְלֶב-אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה" (משלי, יב, כה'). מצודת דוד מפרש – כאשר ישנה דאגה יש לנסות שלא להתייחס אליה כדבר גדול אלא להיפך, להקטין אותה ולחשוב שמה שבא הוא לטובה.

 

* התייחסות לעניין השיגעון –בדברי הנביא זכריה, כחלק משורה של דברים מתוך נבואת זעם מופיע הפסוק הבא: " בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם-יְהוָה, אַכֶּה כָל-סוּס בַּתִּמָּהוֹן, וְרֹכְבוֹ, בַּשִּׁגָּעוֹן" (זכריה יב, ד') על פי הפרשנות נעשה שימוש בשיגעון בהשאלה כאשר הכוונה היא שלא יוכלו להשתמש בצורת המלחמה הידועה להם וישרור כאוס.

 

ג. טיפול נפשי ביוון העתיקה  - ביוון העתיקה ישנה קפיצת מדרגה. מספר אישים בולטים התייחסו בתקופה זו להיבטים של טיפול נפשי, החל מהיפוקרטס, המשך בסוקרטס, אפלטון ואריסטו שהקדיש לנושא הנפש ספר שלם. מעניין לראות כי כבר לפני כ-2500 שנה אפלטון מצביע על חלוקת הנפש למספר חלקים, אשר לכל אחד מהם כוח משל עצמו. חלקי הנפש הם:  

להט - בהקשר של התנהלות בחברה,  למשל כבוד של שררה, אך גם עשייה שיש בה העלאת הערך העצמי.

ההגיון וישוב הדעת – חלק רציונלי שמסוגל לבצע הערכה הגיונית שיסודה האבחנה בין טוב לרע.

תאוות – תאוות הגוף שיסודן בצרכי הגוף כמו רעב, צמא ומין.

בנוסף לחלוקת הנפש לשלושה חלקים, הדבר החשוב לענייננו הוא האפשרות שיתקיים מאבק בין חלקי הנפש השונים דבר שעלול להביא לייסורים.

אנו מוצאים בכתבי אפלטון גם התייחסות לטיהור הנשמה (נפש) והגוף על ידי "אמנות מבדלת" שעיקרה "להשאיר את הרצוי ולסלק כל מה שאין בו חפץ" (22). בהקשר לנפש - דבר זה נעשה באמצעות פולמוס, כלומר באמצעות שיח ובעצם זוהי גישה של ממש לטיפול נפשי. נוכל לשער כי הדברים הללו הדהדו בקרב רופאי התקופה אשר ניסו לעשות בהם שימוש לטיפול פסיכותרפויטי.

 

ד. טיפול נפשי בסין הקדומה שניים מהמפורסמים ברפואה הסינית הם הונג די וצאנג צ'ונג. הונג די – "הקיסר הצהוב" חי בסביבות  2500 לפנה"ס ומיוחסים לו כתיבתם של הטקסטים הרפואיים הראשונים וחלק מכתביו נוגעים להיבט הנפשי. בכתביו ישנה התייחסות פנומנולוגית – כלומר תיאור תופעות נפשיות חריגות כמו דיכאון או מצבים של הזיות  וניתן למצוא בכתביו העתיקים התייחסות רפואית גם להיבטים טבעיים למחלות וגם התייחסות לאלמנטים על טבעיים כמו האלים. מיוחסת לו שיטת הטיפול במחטים – אוקופונקטורה וטיפול באמצעות תזונה גם בתחום של טיפול נפשי.

במאה השניה לספירה חי רופא מפורסם בשם צ'אנג צ'ונג המכונה גם "היפוקרטס הסיני".

צ'אנג צ'ונג כתב שני ספרים בולטים וניתן לראות בהם התייחסות למחלות נפשיות ואחרות המבוססות על תצפיות קליניות. הוא האמין כי חלק מהבעיות הנפשיות מקורן בגוף ויותר מכך, הוא התייחס לאפשרות שלמחלות גופניות עשוי להיות מקור נפשי. מצב נפשי לא טוב היווה עבורו דבר שיש לטפל בו.

התפיסה הכללית של הטיפול הרפואי הסיני וגם של טיפול נפשי היתה להביא את הנפש לאיזון רגשי. האיזון הוא המפתח לבריאות שעיקרו נובע מהאמונה שיש בעולם כוחות מנוגדים שניתן למצוא אותם בכל תופעה בטבע וגם בגוף. כוחות אלה -היין והיאנג סותרים זה את זה ומשלימים זה את זה בעת ובעונה אחת. מחלה נפשית וגופנית היא מצב של חוסר איזון ביניהם והטיפול התבסס על שינויים בתזונה ועל דיקור במחטים במטרה להגיע לאיזון.  צמחי מרפא ודיקור היו ונותרו כלים מרכזיים בצורת הטיפול הזו עד לימנו.

 

טיפול נפשי ושמות נוספים

במסגרת של טיפול נפשי נוכל לשים ענפים מרכזיים כמו טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכואנליטי, טיפול פסיכותרפויטי ועוד . יש טיפול בגישה של פסיכודהרמה ויש גם פסיכודרמה. אך בדבר אחד אין ספק, כולם מתחילים בתחילית פסיכו שמקורה במילה היוונית פסיכה ומשמעותה נפש.

מהי נפש זו שמוצעות כל כך הרבה דרכים לטפל בה ?

נתחיל דווקא במילון (אבן שושן) ונקרא שניים מהפירושים הבולטים למילה נפש (23):

  1. נשמה, רוח החיים שבכל חי.

  2. האדם גופו, הוא עצמו.

 

אנו רואים כי פירוש אחד למילה נפש הוא במישור של הרוח, של הנשמה והפירוש השני מתייחס לאדם, לגוף עצמו. ברור כי מדובר בדברים שונים לחלוטין, או שאולי לא ?

הפירושים הללו למילה נפש וההיצע המגוון בתחום של טיפול נפשי מזמינים להעלות כאן את אחד הנושאים הפילוסופים הותיקים בשאלת הקשר בין גוף לנפש. מהו הטבע האנושי ? האם מדובר בגוף בלבד או שמדובר בגוף אשר יש לו נפש עצמאית ונפרדת בעלת מאפיינים ייחודיים ? מהו בעצם מצב נפשי לא טוב?

לאורך ההיסטוריה אפשרת למצוא שתי אסכולות עיקריות:

 

דואליזם – חלק מהמחזיקים בתפיסה הדואליסטית טוענים כי לנפש קיום נפרד מהגוף.

תפיסה זו אפשר למצוא למשל אצל אפלטון ששם את הנפש בעולם האידאות ועם מותו של הגוף, חוזרת הנפש לעולם האידאות. אנו מכירים את התפיסה הזו גם בהקשר הדתי, לאחר מות האדם עוברת נפשו ל"עולם הבא". גם תפיסות מיסטיות שונות מתייחסות אל הנשמה בתור משהו שקיים באדם כאשר הוא חי אך לאחר מכן היא מתגלגלת לה ויכולה להתאחד עם גוף אחר.

מוניזם (מונו = אחד)– הטוענים כי גוף ונפש מיוסדים על מהות אחת שיסודה הגוף.

תפיסה זו מייצגת באופן כללי את הטענה כי הפעילות הנפשית מבוססת על הפעילות הפזיולוגית ובעצם אין הנפש יכולה להתקיים ללא הגוף.

 

שתי התפיסות הפילוסופיות שהוצגו כאן הובאו בתמצית רבה והן אף נחלקות לתפיסות משנה. מורכבות העניין ומגוון התפיסות נותנים לנו רמז בנוגע לקיומן של גישות רבות כל כך בתחום של טיפול נפשי ויש בהן בכדי להעיד על האתגר המצוי בפני מי שרוצה לקבוע את עמדתו האישית בנושא.

 

על הקשר בין גוף לנפש

הגוף משפיע על הנפש

 

נניח לרגע לשאלה האונתולוגית (של הקיום) של הנפש וננסה לעמוד באופן ראשוני על הקשר בין גוף לנפש, בין אם יש או אין לנפש קיום עצמאי. בימינו מעטים הם המפקפקים בהשפעה שיש לנפש על הגוף, אך דבר זה לא היה בין המוסכמות בעולם המערבי עד לסוף המאה ה-19. הגישה הרפואית השלטת היתה כי הקשר בין הגוף לנפש קיים אך הכיוון שלו ברור – הגוף משפיע על הנפש ולא להפך, כדבר האימרה: "נפש בריאה בגוף בריא". בהתאם לכך בעיות נפשיות נתפסו כרעה חולה של הגוף והתייחסות הנוגעת לסובלים בנפשם זכתה לכל מיני כינויים מעורפלים כמו "ניוון", אשר לא היה להם בסיס ממשי.  נקרא את הפיסקה הבאה ממאמרו של פרויד "טיפול נפשי" (1905) שהוזכר קודם.

 

"רק לאחרונה למדו רופאים בעלי הכשרה מדעית לאמוד את ערכו של הטיפול הנפשי. אנו יכולים לראות בקלות מדוע הדבר פני הדברים הם כאלה כאשר אנו מסתכלים בהתפתחותה של הרפואה בחמישים השנה האחרונות. אחרי תקופה לא פוריה ... השיגה (הרפואה) התקדמות גדולה מאוד כמדע ואמנות: היא הראתה כי האורגניזם בנוי ממרכיבים מיקרוסקופיים (תאי הגוף), היא למדה להבין תהליכים פיזיקליים וכימיים חיוניים.... וגילתה, מצד שני, את הסימנים שעל פיהם ניתן להסיק כי ישנם בגוף תהליכים סמויים של מחלה. יותר מכך, היא זיהתה מספר רב של מיקרו –אורגניזמים שגרמו למחלה ובעזרת ידע חדש היא הפחיתה בצורה משמעותית את הסכנה שקיימת בעת התערבויות כירורגיות. כל היתרונות והתגליות הללו משתייכות לצד הפיזי של האדם, ובעקבות כך, כתוצאה מקו מחשבה מוטעה שניתן להבין אותו, הרופאים הגבילו את עיסוקם לצד הפיזי של הדברים והיו שמחים לעזוב את הצד הנפשי לפילוסופים להם הם בזים. אמת הדבר כי לרפואה המודרנית היו מספיק אפשרויות ללמוד על הקשר שבלתי ניתן להתכחש אליו, אך היא לא הפסיקה להתייחס להיבטים נפשיים ככאלה שנקבעים על ידי הצד הפיזי ותלויים בו".

 

אם כן, מדוע נוכל לומר כי הקשר בין גוף לנפש פועל גם בכיוון ההפוך, כלומר הנפש משפיעה העל הגוף ?

 

 

טיפול נפשי - ליצירת קשר לחצו כאן

 

 

הנפש משפיעה על הגוף

 

כאמור, לתפיסה שלמצב הנפשי יש השפעה על הגוף יש כיום הסכמה רחבה והדוגמאות לכך רבות. בחיי היום יום אנו נתקלים במי שעל פי הבעת פניו נוכל לשער בבטחה האם הוא שמח או עצוב. על פניו ניכרים חלק מההשפעות שיש למצב רוחו על הגוף. השפעות אלו הן הביטוי הגלוי לשינויים שחלים בגוף כמו שינויים במתח השרירים בפנים ובגוף ולשינויים בזרימת הדם. במקרה אחר נוכל לשער שהליכה תכופה לשירותים עשויה לתת אינדיקציה על כך שאדם נתון בלחץ נפשי כלשהו.

נוסף על כך, רופאים מכירים בהשפעה שיש למצב הנפשי על הטיפול הרפואי בכלל וליכולת של האדם להתמודד בהצלחה גדולה יותר נגד מחלות. מנגד, מצב נפשי לא טוב עלול לעכב את תהליך ההחלמה ממחלה גופנית ובמקרים מסוימים ליצור תסמינים גופניים.

 

העמדה כי הנפש משיפעה על הגוף היה עתיקת יומין וניתן למצוא התייחסויות לכך ברפואה הסינית העתיקה ואף בדברי הרמב"ם. יחד עם זאת, ברפואה המערבית המתפתחת, שניסתה לבסס את דרכה בהישען על כלים מדעיים היתה ספקנות ולא הספיקה הערכה ואמונה.

נקודה קריטית בשינוי העמדה של הרפואה המערבית ביחס לקשר בין הגוף לנפש היא הגילוי של הסיבתיות הנפשית במחלת ההיסטריה. בהיסטריה נוכחים לראות כי אדם סובל ממחושים ותופעות גופניות אשר לא נמצא להם מקור גופני. התופעות הגופניות במקרים הללו יכולות להיות כאבים באזורים שונים של הגוף, חולשה כללית, כאבי ראש, עייפות, בעיות במערכת העיכול, בעיות שינה ועוד. הבדיקות הרפואיות אינן מצליחות לאתר את הגורם לתופעה ומתעוררת השאלה אם העניין קשור להיבט נפשי.

טיפול נפשי מסוים שזכה להצלחה כמענה למחלת ההיסטריה התגלה לפני למעלה ממאה שנים והשפיע על התפיסה בעולם הרפואי בכיוון ההשפעה האפשרי בין הנפש לגוף. אם כן נאמר גם  "גוף בריא בנפש בריאה".

  

 

עוד בנושא טיפול נפשי :

 

טיפול פסיכואנליטי        שאלות ותשובות      ליצירת קשר      טיפול